נשיקת שנאה 7

כשניכנסנו קולטון ,וונסה ואני .ראיתי את ג'ואן מתיישב על כיסא מעץ ישן .ועל מצחו שלולית של דם , "מה קרה?" שאל קולטון ובקולו שומעים שהוא מנסה להחביא את הדאגה ,בחיים לא ראיתי את קולטון כזה מודאג .ניגשתי לברז המים ולקחתי מטלית והרטבתי אותה ,"הייתי באמצא לטפל בשריטות של המכונית הזאת ונפל עליי כול הארגז כלים " הוא אחווה בידו לכיוון המרצדס הכסופה . והאשמה חדרה עמוק לליבי ,כנראה זאת אשמתי אני נגעתי בארגז כלים האחרונה אז זאת חייבת להיות אני .אני גרמתי לג'ואן להיפצע . לקחתי את המטלית הישנה והלחה שהירטבתי וניקית את הדם שעל מצחו של ג'ואן ,"תודה רבה אלרי ,אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך" אמר בהנחת רווחה , בלעתי את רוקי ,הרגשתי רע עם עצמי על מה שעשיתי .כסיימתי לנקות את מצחו של ג'ואן ניגשתי לקולטון שנישען על המרצדס הכסופה וידיו שלובות ,הוא תיקן בסוף את המצבר וג'ואן טיפל בשריטות של המכונית ,ואני רק עשיתי את הנזק שניגרם .עמדתי לצידו ונישענתי גם כן על המרצדס הכסופה כשאני משלבת את ידי קרוב לחזי ,קולטון הביט בי "את אשמה בהכול" אמר חרישית כשנעמד לפניי, כך שהרמתי את מבטי כדי להיסתכל בעיניי הברקת שלו,"כן אני יודעת" הסכמתי בייאוש ,וחיוך דקיק עלה בפניו וחשף את גומותיו מעט ,"ביגללך ג'ואן ניפצע "המשיך לדבר באותה נימה חרישית ,"כן זה ביגללי" הסכמתי שוב ונאנחתי ,חיוכו רק היתרחב "ואת עשית זאת בכוונה" אמר שהחיוך שלו היה מלא ,"לא אני לא" אמרתי "כן את כן" אמר "לא אני לא" "כן את כן." "לא אני לא" אמרתי "אוקי,אז את רוצה להמשיך להיתווכח איתי על זה כול היום?,לפני רגע הסכמת עם כול מה שאמרתי"והינה החיוך השטני הידוע עם המלא גומות חן עמוקות, המפורסם שלו,"נכון כי אני באמת חושבת שזה נכון" אמרתי והשפלתי את מבטי "ועכשיו כשאני חושבת על זה ,זה ביגללך" אמרתי בתקיפות והרמתי את מבטי אליו ועיניי הברקת שלו נפערו לרווחה , "ביגללי ?!? מה עשיתי?" אמר וזקף גבה ,"כאילו שאתה לא יודע?" אמרתי בנימה עוד יותר תקיפה וגם קצת נעלבת , "אני באמת לא יודע ,את יכולה להפסיק לדבר ברמזים ולאגיד לי מה כבר עשיתי?" הוא עשה קמט בין גבותיו והבעה רצינית היתגלתה . "היי,מה יש? אנחנו צריכים לסיים לתקן את המכוניות ,ויש לנו הרבה עבודה ,את הדיונים שלכם תערכו יותר מאוחר עכשיו צריך לעבוד!" ציוותה וונסה ,ואני וקולטון ניגשנו לעבודה ,תוך כדי שג'ואן ישב בכיסא הישן ופלסטר גדול מכסה את הפצע שלו.כשסיימנו לתקן את כול המכוניות ההן. הערב כבר ירד ובחוץ לא היה כול כך קריר , אפילו הייתי אומרת שהיה נעים ,קולטון סיכם איתי שננהל את "הדיון" ביננו אחרי שנסיים את העבודה ,ועכשיו כבר סיימנו ,אז ישבתי מחוץ למוסך ,במרגלות המדרכה ,כשאני משחקת עם אבן קטנה ובוחנת אותה באצבעותיי,קולטון היתיישב לידי ,עברתי את מבטי אליו ,הוא נשך את פנים לחייו והביט מסביבנו . הוא עושה את זה בכוונה בשביל לגרות אותי? כי זה ממש מגרה ,הדרך שבה עושה זאת גורמת לי לאיבוד שיווי משקל,"אז…מה עשיתי לא בסדר ?" שאל בפשטות ,סידרתי את הז'קט שלבשתי שבעצם זה היה שלו ,מכיוון שהיה קריר לבשתי אותו שוב ,ממש הרגשתי כאילו זה כבר הז'קט שלי ולא שלו , "אמ…לא יודעת ,אני חושבת שפשוט ,אני לא מצליחה להבין אותך,ואתה תמיד משתנה ולא החלטי אתה יכול להיות לפעמיים נחמד שזה ממש נדיר ומיתחשק לי פשוט לצבוט לך את הלחי ואתה יכול להיות כול כך מעצבן שפשוט מיתחשק לי לפעמיים לבעוט בך וגם אני בקושי יודעת עלייך משהו או איך אתה מרגיש" פשוט פלטתי את המילים מפי,אפילו לא חשבתי אליהן לפני כן. הוא העביר את מבטו לשמיים וחיוך של עצב עלה בזווית פיו "אף אחד לא יודע עליי כלום" הוא אמר בצורה רגוע ופנסי הרחוב נתנו לו יופי משגע גם כשהיה חשוך.הבטתי בו. ואלה היו כמה דקות של שקט .היו מדי פעם מכוניות אבל לא בצד הזה של הכביש שאנו יושבים בו,אז היה יותר שקט,"אני מצטער,אני עדין לא מבין על מה ,אבל אני מצטער" אמר כשהביט בי וחייך חצי חיוך כך שגומה אחת עמוקה רק צצה . הוא רכן לעברי וטפס את כף ידי בעדינות ,ונישק אותה לאורך כול הזרוע שלי עד הז'קט ופשט אותו על המדרכה,הוא הגיע גם לכתף שלי ונשק לה נשיקות רכות ועדינות זה היה מקסים,הוא הגיע לעצם הבריח שלי ונשק גם לה,וגם לצוואר וקבר את ראשו בצווארי "יש לך ריח טוב" אמר והרגשתי שהוא מדבר כששפתיו מונחות על צווארי.אני בהיתי בשמיי הלילה ועל הירח שמאיר בשמייים הרגשתי כול כך טוב לצידו של קולטון. אני לא יודעת מה הוא מרגיש כלפיי אבל אני בטוחה מה אני מרגישה כלפיו.הוא עטף אותי בזרועותיו כששנינו עדיין יושבים במרגלות המדרכה ,השענתי עליו את ראשי והמשכתי להביט בשמיים .הוא מלמל משהו שלא אצלחתי להבין ,אבל אם לא אמר שוב בשנית מה אמר זה אומר שזה לא חשוב כרגע . כשאני מתעמקת בסיטואציה לעיניי אחרים אנחנו ניראים כמו זוג או משהו דומה ,אבל אנחנו לא ואת זה אני לא מצליחה להבין ,אולי הוא אוהב אותי ואולי הוא לא ,אך עכשיו ברגע זה ממש כבר לא אכפת לי הדבר היחיד שמעניין אותי עכשיו זה הוא ורק הוא.מה שהכי שימח אותי זה שהוא היתנצל. הפעם הראשונה שאני שומעת את המילים האלו יוצאות מפיו ,זה גרם לליבי לפעום בחוזקה וללחיי להיתבער זה היה טוב מכדי להיות אמיתי. הוא חילץ את עצמו מצווארי שהיה קבור בו ,ולחש לאוזני "מיתחשק לך לעשות משהו הערב?" שאל וצמרמורת חלפה בגופי,למה הוא מתכוון?.