קצה ההר

יושב על קצה הר
על קצה ההר בקצה העולם
אבל אין קצה
ואין גם הר
ואין גם שיר וגם אני לא קיים
אולי בכלל
אולי בגלל.
כמה הזדמנויות פספסתי
כמה הצלחות החמצתי
בכמה אנשים פגעתי
וגם בעצמי.
לא שמים לב מה יש מסביבים
אבל לא שמים לב ללב שלהם בעצמם.
כמו נמלה בגינה ירוקה
כמו ציפור כלואה בתוך ענן
מה זה פרטיות בכלל?
למה בכלל?
לא חוזר הביתה בלי תשובה
בלי תשובה.