כאן בשבילך – פרק 18

זה לא היה אחד מהבנים, תפסתי משהו מאחורי גבי כדי שאוכל להתגונן איתו "אל תתקרב" אמרתי לו, הכל היה חשוך ולא יכולתי לראות אותו בברור, רק שלא אקפא חשבתי לעצמי אני חייבת לברוח, רצתי לכיוון המדרגות, הוא רץ אחרי, כשהייתי ליד המדרגות יכולתי קצת לראות הוא היה גבוה עם שיער שחור ועיניים חומות, לא יכולתי להבחין מה גילו עדיין היה קצת חשוך, אבל יכולתי להבחין שאף פעם לא ראיתי אותו, תוך כדי שאני מסתכלת עליו ניסיתי לעלות במדרגות ונפלתי, הוא תפס את ידי, נאבקתי בו ונצמדתי לקיר,
"רק תיקח את מה שאתה רוצה ותלך"
"את חושבת שאני גנב?" גיחך
"אתה לא?" קפאתי לרגע "אז למה אתה פה?"
"לקחת אותך" הוא התקרב ושם את ידו על פי,

התעוררתי מטושטשת, כשאני על הרצפה, עם ידיים קשורות מאחורי, בתוך חדר שהיה נראה כמו חדר של מלון או אכסניה, הייתי מפוחדת, מה אני עושה פה? למה אני פה?
"הגיע הזמן שתעוררי" הוא הניח מולי צלחת עם אוכל, שחרר יד אחת שלי, ויד אחת קשר למשהו שהיה מאחורי,
"אני לא אוכלת את זה" לחשתי, פחדתי שהוא שם משהו באוכל,
"אל תהיה מפונקת, תוכלי" הוא אמר במבט רציני אבל עדיין לא היה בו משהו שנראה כמו כעס,
"מי אתה?" הסתכלתי עליו, לא היה לו מראה מאיים, אבל עדיין פחדתי
"זה לא משנה עכשיו" נדברתי לקיר "אל תפחדי, אני לא הולך לפגוע בך" הוא התקרב אלי שם את ידו על ראשי, וליטף את שיערי "את כל כך יפה" דמעות של פחד התחילו לרדת, הוא ניגב את עיני עם ידיו, ניסיתי לזוז כמה שאני יכולה, אבל לא הצלחתי, לא היה לי מוצא, הוא לקח כיסא והתיישב מולי, "איך קוראים לך?"
"ארבל.." לחשתי,
"שם יפה"
"מה אתה רוצה ממני?" והדמעות התחזקו
"ממך אני לא רוצה כלום, משהוא אחר רוצה אותך, אני רק מעביר אותך אליו" הוא התכופף אלי וראשו היה קרוב לשלי, "תפסיקי לבכות" וניגב את הדמעות עם ידיו שוב, הרמתי את קצת את ראשי והסתכלתי עליו, "יש לך עיניים יפות" לא אהבתי שהוא מסתכל עלי ככה זה רק הלחיץ אותי עוד יותר, הסתתי את מבטי, "מעניין כמה זמן ייקח להם להשים לב שאת חסרה?"
"אתה לא מתכוון להתקשר אליהם?"
"לא, אמרתי לך אני רק מעביר אותך למשהוא, אם הוא רוצה הוא יעשה את זה"