מכונת הזמן פרקים 81+82

אביטל ואביב הביטו אחד על השני במשך הרבה זמן ושתקו. יותר טוב לפעמים גם להיות קצת בשקט. אם אפשר לומר ששניהם היו באותה הסירה.

כי שניהם חוו את אותם הרגעים בכך שהם לא האמינו ששום דבר טוב לא יכול לקרות להם.

אביטל עם גבריאל שנודע לה שהוא התנשק עם אורנה , היא חזרה במטרה כדי להיות איתו ולבדוק מה שלומו.

במקום לשמוח היא שקעה לתוך מחשבות אפורות ומדכאות. היא לא ידעה איך לעכל את העובדה שהיא איבדה את גבריאל.

לאביב כבר נמאס לחכות שהגלידרייה תיסגר, הוא החליט לעשות מעשה שקודם לא העז לעשות אותו.

הנקמה הכי טובה תהיה להמשיך עם הגלידרייה כאילו שום סכנת סגירה לא מרחפת מעליו.

" תאחלי לי בהצלחה עם הגלידרייה , כי אני הולך למנוע שאבא שלה יסגור אותה. אביטל , אני הולך להילחם עליה. זה המפעל הכי גדול וחשוב בחיים שלי.

ונחשי מה? אני יודע שאצליח." אמר אביב בתקווה והלך לעבר היציאה. עכשיו , הוא היה כל כך בטוח בעצמו.

" טוב , אביב , המון בהצלחה עם הגלידרייה , הלוואי והיא לא תיסגר." צעקה אביטל לעברו אבל הוא כבר לא שמע אותה.

אביטל ניסתה לחשוב קצת יותר לעומק על מה שאביב אמר לה , והיא לא יכלה שלא להצדיק אותו. אם הוא רוצה באמת שגבריאל , החבר הכי טוב שלו יהיה מאושר, אז סימן שיש לו , לאביב לב ממש טוב.

גבריאל ממש צריך להודות על כך שיש לו חבר טוב כמו אביב. לאף אחד אין חברים כאלה מקסימים כמו אביב.

היא חייכה לעצמה ונראה היה לה שהיא הייתה צריכה לסלוח מהר לגבריאל לפני שאורנה תקדים אותה ותהיה איתו.

אבל אז הגיעה אליה אורחת בלתי צפויה , אורנה מלווה עם הילד הקטן שלה , דניאל.

אביטל חשבה שהוא היה הילד הכי יפה שהיא ראתה אי פעם בחייה. ילד בלונדיני עם עצב בעיניים , עיניים כחולות נוצצות כמי הים הכחולים העמוקים. דניאל היה ילד חייכן ומתוק שאהב מאוד את אימו והיה קשור אליה כל כך עד שמישהי זרה , לא מוכרת הייתה מבקשת מאורנה להרים את דניאל ולקחת אותו לטיול, הילד לא אוהב אנשים זרים, מעטים שהוא רואה , הוא מחייך אליהם וקופץ אליהם מרוב שמחה ורון.

" אנחנו מכירות? אף פעם לא ראיתי אותך , אני אורנה וזה דניאל, הילד שלי.

ומעניין אותי לדעת איפה גבריאל , את כנראה החברה שלו, אבישג נכון?" שאלה אורנה במבוכה ולא ידעה מי זאת אביטל.

" לא , שמי אביטל , וכן הייתי החברה של גבריאל דמתי. אבל אז גיליתי ששניכם התנשקתם אחד עם השנייה אז נפרדתי ממנו. עכשיו אתם יכולים להיות ביחד. וואי , אני מתה! באמת ילד יפה! דניאלי , איזה מתוק הוא ממש קסם של ילד." אמרה אביטל והתקרבה לעבר דניאל הקטן והרימה אותו כדי לראות אותו מקרוב.

אורנה הביטה איך שאביטל החזיקה בדניאל , תינוקה הקטן , והוא לא הפסיק לחייך אליה.

" ממש מדהים אותי לראות איך הילד שלי נקשר אלייך כל כך במהירות , הוא לא מחייך לכולם. את ממש מצאת חן בעיניו, הוא ילד של קסם. יש לי הצעה בשבילך אולי את תהיי המטפלת שלו? את ממש יודעת לטפל ורואים עלייך שאת אוהבת ילדים ובמיוחד תינוקות. מה את אומרת?" שאלה אורנה ברצינות תהומית וציפתה לתשובה.

" אני לא יכולה להסכים לזה . אבל יש לי הצעה שלא תוכלי לסרב אליה . יש לי חברה שתשמח לעבוד אצלך כלומר להיות המטפלת של דניאל הקטן. החברה הכי טובה שובל תשמח אפילו לעבוד בחינם וללא כסף כי אחרי הכול זה נחשב כגזל.

כשאני אראה אותה , אז אני אגיד לה שיש הצעת עבודה בשבילה.

היא ממש תשמח לעשות זאת , היא ממש כמו אימא כזו. היא טיפלה בילדים מאז שהייתה ילדה קטנה. אני אגיד לה לבוא אלייך הביתה." אמרה אביטל בחיוב.

" טוב . אני מסכימה . תגידי לה או שאיך קוראים לה שתבואי אליי לריאיון עבודה אצלי בבית ואז נראה אם היא באמת מתאימה לטיפול בתינוק שלי . תודה על ההצעה. להתראות." אמרה אורנה וחייכה אל אביטל.

" להתראות אורנה . " קראה אביטל בביישנות והביטה על דניאל , היא התאהבה בילד הזה. איזה ילד יפה הוא.

אביטל חשבה על מה שאורנה הציעה לה. קסם בעיניה שהיא הייתה צריכה מטפלת בשביל דניאל , הבן שלה.

היא באמת צריכה לגשת אל שובל ולשוחח איתה על כך.

מעיין ומרגריטה ישבו ליד השולחן והתחילו לתכנן מה הן יעשו עם אורנה והתינוק שלה דניאל.

" אני לא יודעת מה לעשות , אימא. אנחנו חייבות להפריד בין דניאל לאורנה. לחשוב איך אנחנו מפרידות אותה מגבריאל, ומרחיקות אותה מהדבר הכי חשוב בשבילה , הילד שלה דניאל.

אנחנו לא יכולות להרשות לה לקלקל לנו את התוכנית כדי להתנקם בגבריאל על כך שהוא העדיף את אביטל על פניי." אמרה מעיין בחצי לחש.

" מעייני , זה חייב להיות מושלם כדי שאף אחד לא יגלה שמי שהעלים את אורנה זה בכלל אנחנו. אנחנו חייבות להסגיר אותה במיידי לבית משוגעים. שאף אחד לא יאמין לה שדניאל הוא הבן האמיתי שלה.

צריך לעשות משהו לפני שאת תתחתני עם גבריאל . אנחנו צריכות לשכנע אותו שאורנה היא אכן משוגעת עד כדי רצון להמציא דברים לא הגיוניים כמו שדניאל הוא לא הילד שלה כפי שהיא תמיד אומרת.

את מסכימה לשתף איתי פעולה כדי שביחד נכניס את אורנה לבית המשוגעים?" שאלה מרגריטה בקול.

" כן , אני רוצה לשתף איתך פעולה כדי שנרחיק את אורנה מגבריאל וכך הוא יהיה איתי, בסוף לא תהיה לו הרבה ברירות. הוא יצטרך להתחתן איתי." אמרה מעיין בחיוב.

פאר שהיה בחדרו שמע את חילופי הדברים בין מעיין לאימו מרגריטה והיה חרד שהן לא יהססו לפגוע בגבריאל.

מה הוא יעשה עם המידע החדש שנודע לו?

פאר יצא מחדרו בסערת רגשות והיה נחוש לגלות מה אימו מרגריטה ומעיין זוממות לעשות ביחד כדי לפגוע בחבר הכי טוב שלו, גבריאל.

הוא התפרץ לחדר שבו הן שוחחו והתבונן עליהם בכעס. " מה אתן זוממות לעשות לחבר הכי טוב שלי גבריאל? אני כבר יודעת את האמת, אני לא מפלא עלייך אימא אבל ממך , מעיין ציפיתי שתפגני קצת התנגדות לגבי הרעיונות ההזויים של אימא שלנו, אבל אני רואה שבחרת לצדד באימא ולתמוך בה . אני לא אתן לכן לפגוע בגבריאל. מה הוא עשה לכם?

אני יכול להבין שהוא פגע בך , מעיין אבל לא שתתחילי לחשוב כמו אימא , מה היא אומרת ואחר כך לכל מילה שיוצאת מפיה , להתייחס אליה כאילו היא הייתה קדושה. מעיין , אני מבקש ממך שלא לעשות את זה. אל תפגעי בגבריאל כמו שהוא פגע בך.

עכשיו יש לך הזדמנות לקחת את עצמך בידיים ולהחליט שאת משתנה. קדימה , אני רוצה לראות שאת לא מסכימה שאימא תפגע בגבריאל ובחברים מהעתיד." אמר פאר ולא האמין שמעיין משתפת פעולה עם מרגריטה.

" תראה פאר , הסכמתי לשתף פעולה עם אימא מתוך מחשבה שאני וגבריאל ננשא בסופו של דבר ואף אחד שבעולם לא יפריד בינינו , אפילו לא אתה פאר.

באמת התגברתי עליו וזה נכון שהייתי שבורה.

אבל בוא נחשוב חיובי , ומה נפיק תועלת מהתוכנית שאימא הציעה שלנו הציעה לנו.

וגם אני לא מתכוונת שלא לעזור לה , תבין זאת אימא שלי. ואם היא אומרת את הדברים האלה על גבריאל.

כנראה שהיא לא טועה." אמרה מעיין בביטחון והביטה בו במבט בוחן.

" מעיין , תסלחי לי אם אני אומר לך את זה ככה , אבל זה רק לטובתך האישית. אימא רוצה לפגוע בגבריאל ואת מגנה עליה? תמיד אמרת שהיא תסתדר לבד אם היא רוצה כל כך לנקום בגבריאל ולפגוע בו.

עכשיו את פשוט תומכת בה ונותנת לה לעשות מה שהיא רצתה. בחיי שאני לא מבין אותך, בהצלחה שיהיה לשתיכן. מי ייתן ובקרוב תקבלי שכל ותראי שזה גרוע שאת עוזרת לאימא שלך לפגוע בחברים שלנו!" אמר פאר ויצא משם בכעס.

" מה נעשה , אימא? פאר זה עתה גילה אותנו." אמרה מעיין בדאגה ולא הפסיקה להביט על מרגריטה.

" אל תדאגי , הוא עוד יירגע . תני לו קצת לכעוס ואז תראי שהוא יחזור אלינו בארבע רגליים ויבקש מאיתנו גם לשתף פעולה . אני בטוחה שהוא יבין שאחרי הכול אני צודקת." אמרה מרגריטה בביטחון.

פאר הסתגר בחדרו , ולא ידע איך להודיע לגבריאל שאימו מתכוונת לפגוע בו.

הוא החבר הכי טוב שלו והוא חייב להזהיר אותו לפני שיהיה מאוחר מדיי.

מה הוא יאמר גם לחברים מהעתיד? שאימו פשוט השתגעה לגמרי וגם מעיין.

הוא לא חשב אף פעם שמעיין עשויה לשנות את דעתה.

הוא מאוד התאכזב לגלות שהוא לא באמת הכיר את מעיין כפי שהוא חשב.

בשבילו המשפחה שלו נהרסה לחלוטין.

הוא כבר לא הכיר את אימו ואת אחותו.

הלוואי שהכול היה יכול להיות אחרת.

פאר היה חייב לגבריאל כי אחרי הכול הוא גרם לו להיכשל באודישן ולהיראות מגוחך בפני כולם.

הוא היה חייב להציל אותו מפני אימו מרגריטה , הוא לא יכול להרשות לה לפגוע בגבריאל , החבר הכי טוב שלו.

וגם את אביב , שהיה החבר הכי טוב שלו.

אביב היה בשבילו כמו אח . שלושתם נהגו לנגן ולהופיע בפני אחותו הקטנה , מעיין.

פאר אהב לתופף על התופים , אביב ניגן על הפסנתר , גבריאל ניגן על הגיטרה.

הם היו פשוט הצוות המושלם.

אביטל הופתעה לראות שחבריה מהווה חזרו לשנת 1991 סוף סוף.

היא לא הייתה לבד הפעם. הפעם הם יהיו ביחד עד הסוף.

" איזה יופי לראות אתכם פה." התרגשה אביטל.

" אני אמרתי לחננאל שאביטל לא יכולה להישאר לבד. באנו להיות איתך כאן." אמרה תובל ובאה לחבק את אביטל גם.