אני מדמיין משפחה

אני מדמיין משפחה,
אני מדמיין אותי עם בן זוג וכמה ילדים, ספק מאומצים ספק לא, משפחה אוהבת ומכילה, פתוחה מאוד, שמהווה מקום לדבר ולהיות אתה.

אני כנראה יהיה אבא קצת מעיק, שמצפה מהילדים שלו לשתף איתו כל מה שעובר עליהם, בזמן שהם ינסו להסתיר הרבה, ואני כנראה אשתגע.
אבל הם יבינו שזה מאהבה, כמובן שבכל זאת יתעצבנו, אבל זה יעבור להם.
אני מדמיין זוגיות שכבר הספקתי להתרגל אלייה, אבל שהאהבה בה עדיין שולטת, ושחיי המין לא מתים. תחושה שאנחנו בהרפתקה הזו ביחד, אוהבים ומקבלים אחד את השני עם כל הבעיות שלנו.

אני מדמיין ארוחה אחת לפחות ביום שאנחנו אוכלים כולנו ביחד, בבית, מתעדכנים במה קורה, אבל באופן כמה שיותר כנה. כנראה זה לא תמיד יעבוד, אבל חשוב שלא נתייאש
שנשאיר את הפלטפורמה גם אם היא לא עובדת.
אולי נגרום לילדים לישון באותו החדר, לא בהכרח בגלל חוסר בכסף אלא בשביל ליצור קשרים חזקים יותר בין האחים, שלא יהיה ניכור ביניהם.

למרות שאני יודע שמבחינה חוקית במדינה לכל זה יהיה קשה להתקיים, בעיקר עניין האימוץ והבאת הילדים בכל דרך אחרת, אני משום מה ממשיך לדמיין מבלי לחשוש, כאילו יש משהו בראש שלי שאומר, "הכל בסדר, זה יקרה, עד אז דברים במדינה ישתנו…"

ואולי זה נכון, אולי עד אז הדברים ישתנו, אבל אני לא מוכן לשבת בחיבוק ידיים ולחכות שזה יקרה.
אני התעוררתי, אני כאן כדי להלחם על הזכות שלי למשפחה. לזכות שלי להיות אבא. לזכות שלי לאמץ ולעבור תהליך פונדקאות. לזכות שלי לממש את האהבה שלי בדרך שאני מדמיין, למסד את הזוגיות שלי בדרך שאני בוחר,
בדיוק כמו כל אדם אחר.

בשנה האחרונה למדתי הרבה על הדרך שבו הזרם החרדי חושב על הנטייה המינית שלי, בעיקר דרך שיחות עם אנשים מקסימים שלמדתי להכיר ולאהוב, שמעתי על כך שהנטייה המינית שלי היא גם כמובן מנוגדת לתורה, ושאני סוטה עם מחלה שצריך לטפל בה, שזו טענה שקשה לי להגיב אלייה בעיקר בגלל שבמחשבה שלי השורש של הטענה הזו פשוט לא רלוונטי, אבל גם שמעתי שמערכות יחסים כמו שאני מדמיין "מערערות את מושג המשפחה", גורמת לאנשים להתבלבל לגבי "מה היא משפחה", ו"מה היא זוגיות".

כשאני מתאר את זה ככה זה כנראה מרדד את הטענה מאוד, אבל יש מאחוריה הגיון מסוים, הרי כאשר ישנם זוגות חד מיניים כנראה יחול בלבול מסוים לגבי המושג של משפחה וזוגיות, מהסיבה הפשוטה שפשוט יהיו יותר סוגים של משפחות וזוגיות, חוצות מינים ומגדרים, מגוון גדול כל כך של משפחות פתאום יגרום לנורמה הנוכחית להראות כעוד אופציה לצד עוד אופציות רבות אחרות, מה שיכול לבלבל אנשים ולחשוב לרגע שזוגיות לא הטרוסקסואלית היא נורמטיבית בדיוק באותה רמה. יכול ליצור בעית ילודה, וגם לחלוטין לערער את המצב הנוכחי.

אבל הטענה שלי לכך שאולי הבלבול הזה, שיביא איתו כמובן גם אספקטים רעים (חוסר ילודה בעיקר,למרות שלפי הנתונים מספיק יצורים נולדים בעולם, אז אולי השינוי דווקא יתרום) אני מאמין שהערעור הזה גם יביא איתו המון דברים נפלאים, משפחות מסוג שונה, גיוון ואהבה שונה.
אני מפנה אתכם עכשיו למשפחה שתיארתי ממש לפני כמה פסקאות, לא יודע עד כמה המשפחה שתיארתי נשמעת לכם מוכרת, אבל אני מאמין שהדמיון שלי יכול לעשות טוב למושג המשפחה והזוגיות, ובעיני פחות ממה שהוא יערער אותו.

אז אחרי שהצדקתי את עצמי בפני המתנגדים המרכזיים (או לפחות ה"קיצוניים" שבהם), בצורה שלא באמת יכולה להתקבל כי כמו שכבר הסברתי שורש המחשבה שלנו שונה, אני חוזר להלחם בשביל ליצור את הדמיון שלי למציאות, וגם בשביל שעוד אנשים בשלל המגדרים והנטיות המיניות יוכלו לממש את הדמיון שלהם למשפחה. בשביל שכל אחד יוכל לחיות במגדר שלו בביטחון, ולהיות בה שווים בין שווים.

לעולם מגוון ואוהב יותר.