השער 2: מלחמה שמימית פרק 2
מנגוג אכן היה לוחם הכאוס של שינויי הצורה. כל מתקפה שהוא עשה הוא שינה צורה למפלצות שונות. פעם הוא הפך למינוטאור וניסה לנגוח באביעד. פעם הפך לנחש ענק נוטף רעל בצבע כחול וכמעט הכיש אותו. בפעם השלישית הוא הפך לדרקון וירק פרץ של ברקים. אביעד העלה מגן שספג את הברקים.
"לא מצליח להחליט לאיזה מפלצת להפוך?" אביעד שאל והתחמק בגלגול מניסיון לבלוע אותו. מנגוג שינה צורה בחזרה לעצמו ותקף עם שני חרבות. הוא חסם את החרב של אביעד.
"אני לא צריך להחליט" הוא סינן ואז קפץ והפך לציפור אש גדולה. ציפור האש הסתחררה סביב אביעד במהירות שהוא בקושי הצליח לעקוב ויצרה מערבולת של אש לוהטת שהגיעה עד לשמיים."אתה פשוט מתכוון לחכות עד שהאש תכריע אותי, משעמם" אביעד אמר וכנפי השריון שלו נפרשו. הוא נסק למעלה והבחין במנגוג מעליו משנה צורה למשהו גדול וכבד ונופל לעברו. הוא ניסה להתחמק וכמעט הצליח אבל אז יד עטורת טרפים תפסה ברגלו וריסקה אותו על האדמה. מנגוג צירה שונה בחזרה ואז זימן פטיש והלם בו ישירות בשריון של אביעד. השריון זהר בתגובה.
"זה אולי יקח יותר זמן משחשבתי" מנגוג זימן פטיש נוסף."אבל לא משנה"
הוא הניף פטיש אבל נתקל במגן זהוב."צפיתי ליותר" אביעד אמר ואז קיפל את רגליו והכניס בעיטה כפולה בפניו של מנגוג. הוא כשל ואביעד קם והשליך את המגן שלו כמו קפטן אמריקה. המגן פגע לו בחזה ואביעד קפץ מעליו, זימן כפפת זהב עטופה באנרגיה רגילה ונתן למנגוג אגרוף בפרצוף. הוא עף אחורה ונתפס במערבולת, שהחלה לסחרר אותו עד למעלה.
"קל מידי" אביעד אמר."איך אני יוצא מפה?" הוא שאל בציניות. הוא היה יכול לצאת מהמערבולת הזאת באמצעות השתגרות וזה מה שהתכוון לעשות כאשר הבזק סגול מלמעלה משך את תשומת לבו. הוא הרים מבט וראה שביט סגול נוחת עליו
תום סוף סוף הצליח להתניע את המכונית כאשר מערבולת האש התפוגגה בפיצוץ של אנרגיה שמימית שהעיפה מכוניות לכל עבר כולל את שלו. המכונית נתחה על מיכל דלק של משאית, שהתפוצץ מגל האנרגיה השמימית.'נצטרך מכונית אחרת' הוא חשב לעצמו כשהבחין במנגוג, מוקף בהילה סגולה של אנרגיה שמימית. אביעד הופיע לידו בהבזק אור זהוב."זה היה קרוב" הוא אמר ואז שלף זוג חרבות.
מנגוג עצר כמה מטרים מולם.
"מעניין" הוא אמר."אתה אכן יודע להשתמש בקסמי המסדר הלבן אבל זה לא יספיק בקרב מול אנרגיה שמימית" הוא אמר.
"הדרך היחידה להילחם באנרגיה שמימית היא אנרגיה שמימית ומכיוון שהכוח השמימי אצלך רק התעורר הוא לא זמין כרגע. חבל מאוד" הוא שלף חרב סגולה ענקית
"תזכור שאנחנו שניים ואתה רק אחד" אש ניצתה בכפות ידיו של תום.
"קודם אדמה ועכשיו אש?" אביעד שאל."אסביר אחר כך" תום השיב.
"גם שניכם לא יספיקו אלא אם כן ינחת נס מהשמיים ויציל אותכם" מנגוג אמר וכמעט הסתער כאשר קול רעם נשמע. מנגוג חייך והוריד את חרבו."יש לכם מזל. העין השחורה קורא לי" הוא אמר."נגמור את הקרב בפעם הבאה שניפגש" הוא נעץ את החרב בקרקע ונעלם בפורטל סגול.
כמה דקות לאחר מכן הם המשיכו דרומה בטרמפ. בעל המכונית, ששמו היה גדי השיב לאחר ששמע שהם צריכים להגיע לבאר שבע כי הוא לא נוסע עד לשם אבל יוכל להוריד אותם בראשון לציון ומשם הם ייקח אוטובוס."אין בעיה" תום השיב. במהלך הנסיעה הוא בדק בחדשות והיה כתוב שתאונה מסתורית אירעה בכביש 6. 'תאונה? כנראה הם לא ראו את הקרב, אפילו מערבולת האש לא מוזכרת כאן' הוא חשב לעצמו.'אבל איך לא רואים דבר כזה גדול'. "זה בטח כמו הערפול" אביעד אמר."איך-" תום החל לשאול אבל אביעד השתיק אותו."זה קסם של המסדר הלבן, אני יכול לקרוא מחשבות של אחרים אבל לא תמיד" הוא אמר."יש עוד טריקים של המסדר הזה?" תום שאל."הרבה" אביעד אמר."אבל זה לא חשוב כרגע. יותר מעניין אותי לדעת מה הקטע עם הכוחות שלך". תום הסביר לו בקצרה."אז אתה כמו האווטאר, שולט בארבעת היסודות" הוא אמר לאחר שתום סיים להסביר."בערך" תום גירד בראשו."כולם חוץ מאוויר משום מה". המכונית המשיכה בנסיעתה
בבאר שבע אליאנה סיימה לסדר תיק לקראת הנסיעה כאשר קובי נכנס לחדר עם שני בקבוקים חצי ליטר של קולה זירו."הבאתי לך את המשקה האהוב עלייך" קובי שם את הבקבוקים במקרר.
"תודה רבה" היא אמרה וקמה.
"עוד תיק אחד וגמרנו"."למה שלא תנוחי, את עסוקה עם התיקים כל הזמן" קובי אמר.
"תני לי לסדר את התיק האחרון."כזה גנטלמן" היא אמרה ונשכבה על המיטה. בזמן שקובי סידר את התיק היא חשבה מה קורה עם תום. היא עזבה את ביתו באישון לילה כי לא רצתה שהוא יבוא אחריה אבל היה לה ברור שהוא בכל זאת ינסה, אחרי הכל היא ידעה שהוא דואג לה יותר מכל אחד אחר. הם היו חברים טובים עוד מאז היסודי. גם אחרי שהם גמרו יסודי ועברו לתיכונים שונים הם שמרו על קשר. תום נהג לארח אותה בביתו, מה שקרה כמעט פעם בשבוע בגלל מערכת היחסים המעורערת שלה עם אבא. בסוף כיתה יב הקשר שלה עם הבית נותק סופית, גם כי אבא שלה השתגע וגם כי אז לוחמי הכאוס תקפו אותה בפעם הראשונה והיא נאלצה להיות בתנועה מתמדת. פורטל כחול הופיע לידה והיא התרחקה ממנו. הפורטל פלט נערה כבת 16 עם שיער שחור ושריון מתכת הצבע תכלת."רינה!" קובי רץ לעברה. הפורטל נסגר."אני בסדר" היא אמרה אבל אליאנה שמה לב לחתך בראשה.
"את לא" היא אמרה."מה קרה?" קובי שאל לאחר שהוא ואילאנה השכיבו אותה על המיטה."מארב, לוחמת הכאוס דראגונה תקפה אותי בסמטה באזור אופקים. הצלחתי להימלט בקושי בגלל שהאזור הוצף פתאום בערפל שאיפשר לי לברוח בלי שהיא תראה אותי"."הוצף פתאום בערפל?" קובי שאל.
מחשבה דומה חלפה בראש של אליאנה."יכול להיות שזה מישהו אחר עם כוחות?" שאל קובי."הראיה שלי לא הייתה בסדר באותו זמן אז לא ראיתי" רינה אמרה."כדאי שתנוחי. הגוף שלך ייקח את הזמן בלרפא את עצמו" היא אמרה."אבל רק ליתר ביטחון" היא הלכה לארון ושלפה פלסטר גדול אותו הדביקה על הפצע בראשה של ריינה. לאחר שהיא נרדמה קובי ואליאנה עמדו ליד החלון. הם לא הבחינו בדמות של שדה שצפתה בהם מהרחוב. "הצייד עומד להתחיל" היא ציחקקה לעצמה ונעלמה
תגובות (1)
הוא כשל ואביעד קם והשליך את המגן שלו כמו קפטן אמריקה.
אה… הייתי ממליץ על תיאור אחר.
בעל המכונית, ששמו היה גדי השיב לאחר ששמע שהם צריכים להגיע לבאר שבע כי הוא לא נוסע עד לשם אבל יוכל להוריד אותם בראשון לציון ומשם הם ייקח אוטובוס.”אין בעיה” תום השיב.
זה היה… אינפורמטיבי. קצת יותר מדיי. זה אמנם שתי שורות, אבל זה לא הרגיש לי מספיק מעניין.
”כולם חוץ מאוויר משום מה”
זאת שורה חשובה. כאן עשית את עבודתך כמו שצריך – הראית לקורא שאת מודע למה שאתה עושה.
הצלחתי להימלט בקושי בגלל שהאזור הוצף פתאום בערפל שאיפשר לי לברוח בלי שהיא תראה אותי
אני מודה, התרגשתי קצת.
אוקי, זה היה עוד פרק נחמד. בנוגע לדמות של אביעד – צריך להבין שבסיפור הקודם הייתה תחושה של סכנה. תמיד נראה שהוא לא מספיק חזק כדי להביס את החבר'ה הרעים. אבל כאן הוא כבר שולט בכוחות שלו, ומתמודד לא רע עם האויבים, אז אין תחושה של סכנה. אני כקורא מאבד עניין באביעד.
עכשיו הטיעון שאפשר להעלות זה "כן, בגלל זה יש דמויות חדשות" – לגיטימי, אבל הסיפור עדיין דיי מתמקד באביעד. בת'כלס כמעט כל הפרק היה הקרב שלו מול אחד מלוחמי הכאוס.
משהו לחשוב עליו לפרקים הבאים נראה לי : )
חוץ מזה העריכה משתפרת, והפרק זרם.