עוגן דמיוני שכזה

מרגישה שהולכת ליפול
להתרסק כמו מטוס מלא חוויות
ומסעות…
היישר לתוך הים הגדול
נסחפת…
שוקעת לאט לאט כמו עוגן שנזרק לים
נשארת תקועה בתוך הקרקעית..
עד שמישהו מחליט להחזיר אותי לחיי המקוללים ושם..
עמוק עמוק בים על הקרקעית תקועה בינתיים..
איני זזה איני רואה דבר אך ורק את המים הכחולים שמשתקפים בשמיים
אוזניי סתומות איני שומעת צליל
אפילו לא את הגלים
רחוקה מכולם..
בעולם אחר רחוק רחוק מכולם
לא עסוקה בכל מיני שטויות של בני האנוש הטיפשיים
שחושבים שהנם מבינים דבר אחד או שניים
הם רק עוד חפצים על חוטים
ואני? רק עוד סתם חפץ בעולם הזה
אבל כזה שאינו מוחזק בחוטים
כמו עוגן דמיוני שכזה שפועל על דעת עצמו..
נזרק למים העמוקים כשמתחשק לו
ויוצא מהם.. כשמרגיש בטוח להמשיך את חייו חסרי כל משמעות..