נעלי הזכוכית ונשף הריקודים – פרק 1
לפני כשבע שנים , אביה של פביאנה נהרג בתאונת דרכים מצערת , שאחריה היא נשארה בגיל עשר תקועה עם אחיותיה החורגות ואימה החורגת. מאז שאביה מת , היא הייתה בטוחה שאף פעם היא לא תגשים את חלומותיה .
מאז היום שאמה החורגת ביחד עם אחיותיה החורגות דאגו לכך שהיא תעשה הכול בבית. הן הפכו אותה לסוג של .. משרתת.
פביאנה חשבה כבר שהכול אבוד מבחינתה , והיא לא ידעה אם היא בכלל תזכה לצאת לאור פעם בחייה.
להגשים את החלומות שלה מאז שהייתה בת עשר והייתה לבד בעולם מבלי שאף אחד לא יאמר לה מה לעשות.
מבלי שאף אחד ירצה להחזיק אותה קצר ולהחליט בשבילה מה היא תעשה או לאן היא תלך.
תמרה ודניאלה , אחיותיה החורגות של פביאנה עשו כמיטב יכולתן כדי למרר את חייה בשלט רחוק.
פביאנה נשברה כל פעם שהן מנעו ממנה להגשים את חלומותיה. פביאנה העריצה את אדריאן , שהוא היה כוכב מפורסם עוד כשהייתה בת עשר.
והיא תמיד חלמה על לזכות להופיע איתו פעם אחת על הבמה ולהגשים את אהבתה למשחק.
היא רצתה יותר מכול להתנשק איתו כי היא חשבה בליבה שאין חתיך יותר ממנו.
היא רצתה להיות על הבמה ולשחק באיזה מחזמר. אבל מה יחשבו אחיותיה החורגת ואימה החורגת על החלומות שלה?
מה הן יחשבו על כך שהיא רוצה לצאת אל האור ולהראות לכולם עד כמה היא כישרונית.
היא מרגישה שהיא רק צריכה בן אדם אחד שיאמין בה וירצה שהיא תממש את יכולותיה במשחק.
אבל היא לא רואה איך זה קורה , היא לא רוצה את עצמה שרה עם אדריאן כי היא פשוט היא מפחדת לעשות מה שהיא אוהבת מבלי שתקבל מבטים מכל הצדדים.
בעיקר אחיותיה החורגות , תמרה ודניאלה לא הפסיקו ללעוג עליה שהיא תפסיק כבר לחלום ותתרכז במציאות.
פביאנה רק רצתה לעצום את עינייה ולדמיין שהיא מכבבת על הבמה ומופיעה לצדו של אדריאן.
אם היא לא הייתה במצב שהיא נתונה בו היום, היה לה סיכוי יותר להינצל מציפורניה של אנסטסיה הנבזית , שאותה היא הייתה צריכה לשרת.
היא ראתה את עצמה כמצליחה וכמוכשרת שמנסה לברוח מהגורל הרע שהזדמן לה.
בזמן שהיא שכבה על המיטה וחשבה על מה עוד יהיה לה בהמשך עם תמרה ודניאלה , אחיותיה החורגות.
היא רצתה לברוח רחוק משם ולהיות במקום שבו היא תמצא את עצמה.
אבל היא כרגע לא עשתה שום דבר למען עצמה רק ישבה ובהתה בקירות.
במקום לנסות להגשים את עצמה , היא התיישבה על המיטה וחשבה מה עתיד להיות בגורלה אם לא להיות המשרתת בבית הזה.
כשאחיותיה הבחינו שהיא נעלמה לפתע , הן עלו לחדרה ורצו לראות מה היא עושה עם עצמה.
" מה את חושבת שאת עושה , טרולית?" שאלה תמרה בחיוך זחוח ועמדה למול פביאנה שהביטה בה בפנים אדומות.
" אני עושה הפסקה , לא הגיוני שאני אעבוד בשבילכן כל הזמן. גם לי מגיע לנוח." אמרה פביאנה במחאה.
" נראה שעדיין לא למדת לקח בחיים, אז כדאי שעכשיו תקומי מיד ותעשי משהו מועיל בבית הזה. אימא שלנו מאוד רעבה , אז תעופי כבר למטבח ותבשלי משהו טעים, כדאי לך מאוד לא להתבטל ולא לעשות עם עצמך כלום." אמרה דניאלה בחיוך מתגרה.
" אני רוצה לנוח , לא מספיק עבדתי כל היום?" קראה פביאנה בתסכול.
" את צריכה לעבוד עכשיו , אימא אמרה שתרדי למטה ותבשלי משהו טעים וטוב, משהו שאנחנו יכולות לאכול אותו , קדימה תעשי משהו עם עצמך לפני שנגיד לאימא שאת ממשיכה להתבטל." אמרה תמרה בפנים אדומות.
כשפביאנה ראתה שאין לה כל כך הרבה ברירות , היא קמה ממקומה בהחלטיות והלכה בעקבותיהן למטבח.
אנסטסיה כעסה מאוד על פביאנה כשהיא שמעה שהיא יושבת בחדר ולא עושה עם עצמה שום דבר מועיל.
" שלום שלך , גמדית בפעם הבאה אני לא ארחם עלייך , אני אשאיר אותך לעבוד עד שעה מאוחרת , תראי את לא רוצה שנעשה את העבודה במקומך , זה התפקיד שלך אז קדימה תבשלי ונאכל כבר ארוחת הצהריים , בגללך אני עלולה למות מרעב.
אז עכשיו שהבנת כבר מה התפקיד שלך פה , כל החיים שלך את תהיי משרתת ותצטרכי להרוויח את לחמך בעבודה קשה. את אולי גרה בשכונה הכי עשירה בעולם , אבל את רק משרתת!" אמרה לה אנסטסיה ברשעות.
כשפביאנה שמעה את זה , הדמעות שלה לא הפסיקו לרדת.
היא התחילה לפרוץ בבכי תמרורים , היא לא הבינה כל כך איפה היא טועה.
כאב לה כל כך מה שאנסטסיה אמרה לה , והיא לא ידעה איך היא יכולה למצוא נחמה.
היא חשבה שאין לה תקווה ושהיא תהיה תקועה איתן עד סוף חייה.
היא הדליקה את הגז עם המצית בידה האחת , ובידה השנייה היא אחזה במחבת.
פביאנה הייתה עדיין עם דמעות בעינייה , לא ידעה אם לצחוק או לבכות.
האם היא אי פעם תזכה לצאת אל האור?
תגובות (1)
מהמם תמשיכי. את מוזמנת לראות את הסיפורים שלי גם :)