מכונת הזמן -פרק 68

שובל לא האמינה למשמע אוזניה. יקח לה זמן עד שהיא תוכל לעכל את מה שאביב סיפר לה לפני כמה דקות ספורות.

" אביב.. מה זאת אומרת? שאתה שיקרת לי? רגע , אז לא קוראים לך אביב באמת. אתה עכשיו אומר לי שהשם האמיתי שלך הוא אליעזר מעודה? אתה יודע מה זה אומר, שמבחינתי זה נגמר. אני לא יודעת איך נתתי לך לפגוע בי. מצידי שהגלידרייה תיסגר , לא אכפת לי מה. העיקר שאני לא רוצה לשמוע אותך יותר בחיים." אמרה שובל בעלבון . דמעות עמדו בעיניה.

" אני לא יודע איך זה התחיל. בגלל שלא אהבתי את השם אליעזר רציתי מגיל קטן שכולם יקראו לי אביב. אני מודה שטעיתי ושקרתי לך. התאהבתי בך כמו שלא התאהבתי במישהי בחיים שלי, נכון לא פעלתי כראוי כשלא סיפרתי לך את האמת. אולי אני אשם בזה. אבל בבקשה תסלחי לי. שובל , את מקשיבה?" שאל אביב בייאוש ונאנח.

" התעייפתי כבר להקשיב לשקרים שלך , אני כבר לא רוצה להשלות את עצמי באמונות מאכזבות , זה כל כך לא מגיע לי. אף פעם , אף פעם לא אהבתי מישהו בעוצמות שכאלה כמו שאני אוהבת אותך, שחשבתי שאהבתי אותך באמת ולא סתם. ואתה כל הזמן הזה העמדת פנים! האמת שלא ציפיתי לזה דווקא ממך." אמרה שובל באכזבה.

" אז מה זה אומר?" שאל אביב בקול שבור והוא היה קרוב מאוד לבכי.

אך הדמעות לא ירדו לו.

" זה אומר שהקשר בינינו נגמר, לתמיד! אני לא רוצה לשמוע ממך יותר בחיים, הבנת?" קראה שובל בבכי .

" שובל , חכי! את לא יכולה לוותר ככה על האהבה שלנו , אנחנו אוהבים באמת." ניסה לצעוק לעברה אבל היא פשוט הלכה משם כי היא לא רצתה לשמוע ממנו יותר.

אביב התמוטט וכבר כמעט התייאש מהמצב המסובך שהוא היה נתון בו.

האם יהיה לו מישהו שיוכל לעזור לו על מנת שהוא לא ירגיש לבד עד שסכנת הסגירה של הגלידרייה תהיה בראש סדר העניינים. הוא לא יוכל לחשוב עד שאבא שלו ירגע מכעסו.

" מעניין , מה עושים?" שאל אביב את עצמו ולא ידע כיצד הוא היה יכול להרגיע את עצמו.

גבריאל רצה לספר את האמת לגבי הנשיקה שלו עם אורנה. זאת הייתה טעות מוחלטת להתנשק איתה ולבגוד באביטל.

אך הוא לא היה מסוגל כי הוא פחד מאיך אביטל תגיב.

הוא שאל את עצמו האם היא תבין אותו ותסלח לו כי אחרי הכול , הוא רק אהב אותה .

באמת שהוא אהב אותה. אבל הוא לא ידע מה לעשות. לא נעים לו להמשיך לשקר לאביטל.

מה הוא יעשה? במוקדם או במאוחר הוא יצטרך להתייצב מול אביטל ולומר לה את האמת.

כי הוא לא יוכל להסתיר ממנה את זה המון זמן.

אביטל ישבה בסלון ורצתה להתפייס עם מעיין. אחרי הכול, היא נפגעה מגבריאל והיא ראויה לבקש ממנה סליחה ולהגיד לה שברצונה להתחיל דף חדש.

היא קמה ממקומה והחליטה בו ברגע ללכת לביתה של מעיין על כלמה שקרה ולנסות להגיע ביחד איתה לעמק השווה.

למרות שהיחסים שלה עם מעיין היו לא טובים מההתחלה. בין אביטל למעיין התחוללה תחרות מי תישאר בסופו של דבר לצידו של גבריאל דמתי.

והגורל רצה שהיא תהיה עם גבריאל דמתי מאשר שהוא ישאר עם מעיין.

למרות שהיא פחדה שמרגריטה תפגע בה ובחבריה מההווה.

במיוחד אחרי שמרגריטה גילתה על כך שאביטל לא באמת הייתה שייכת לשנת 1991.

אלא השנה האמיתית שממנה היא באה הייתה שנת 2017.

היא ידעה היטב שהיא לא תתקבל בברכה בבית משפחת שקד.

היא חששה שיש לה סיבה לדאוג שמרגריטה רוצה לנקום בה אחרי שהיא פגעה במעיין.

כשהיא הגיעה אל בית משפחת שקד, היא הבחינה שגם אורנה הייתה שם. וגם דניאל , הבן שלו. מה להם ולמרגריטה? ככל שהיא פחות יודעת דברים , ככה זה יותר טוב לא לדעת דברים שהיא לא הייתה צריכה לדעת.

" אפשר לדעת מה את עושה פה?" שאלה מעיין בכעס ולא הבינה מה אביטל עשתה בבית שלה.

" הגעתי אלייך בכוונה טובה . אני רוצה שנדבר. כלום לא יזיק לשתינו אם טיפה נלבן את העניינים. לא? " אמרה אביטל ברצינות תהומית.

" הדבר היחיד שאני פחות מצפה לראות עכשיו זה אותך , אין לך מה להסביר . כבר קלטתי מהשנייה הראשונה שהגעת הנה. את שקרנית , ואני לא רוצה אותך פה. קדימה , תעופי!" קראה מעיין בעצבנות.

" מעיין , בואי נדבר. אני מבטיחה שלא אגזול הרבה מזמנך. מה דעתך שנשים את חילוקי הדעות בצד ושנדבר." אמרה.