חופשייה

אם, עוד הלילה, אקח סכין ואנעץ לך בלב. אתה תדמם, וליבך יידום.
אם אעשה זאת, האם אחשב לרוצחת?
האם רצח הוא רצח, גם אם אתה רצחת אותי קודם?
אם כן, זה אומר שאשב בכלא. אבל זה לא משנה, כי סוף סוף אהיה חופשייה.
הגוף שלי יחזור להיות שלי, הנפש שלי תדע סוף סוף עולם בלעדיך. אפסיק לפחד, להתבייש, לכאוב כל כך. לדמם.
לא הגיע הזמן שהגוף שלך הוא שידמם, ולא שלי?
שהנפש שלך תיעלם מהעולם, ולא שלי?
כל לילה, לפני שאני הולכת לישון, אני חושבת על זה.
אולי זה עוד יקרה.
כי אם זה יקרה, גם אם אשב בכלא עד סוף ימי חיי, סוף סוף אהיה חופשייה.