מטרה כותבת
כמה שנים עברו מאז שנגעתי?
חוקים חדשים לצרות ישנות,
חיים מרגשים לצד ההתרוקנות,
אך אני מסתכל על הגנים ואין סלחנות.
זה מאז התפתחותי שאני שורר כאן,
ואין לי מקום אחר ללכת חוץ מהכניסה,
אלו הדברים שאין להם לאן,
חוץ מלחיות במקום צורם בדחיסה.
מה הם הצירים שאני שומע?
זה הלבבות שאני לא יודע,
זה החלקים הנפרמים כשאני דומע,
זה המחשבות שבכל רגע ששוללות כל ידע.
עכשיו בין המשקאות אני זרוק,
כוחות לנשום? זה כבר לא ברור.
גם עדיין, אני עסוק בדקדוק
של שירים שנתפרים בהרהור.
תגובות (0)