למה?

למה? למה זה תמיד קורה לי? למה זה ככה?
למה אני תמיד חייבת להיות עצובה אחרי שדבר שמח קורה?
אולי זה בגלל שהוא נגמר?
אני כבר לא יודעת
לא יודעת, לא יודעת מה קורה איתי!
אני מרגישה ריקה חסרת כל אבל לא חסר לי כלום.
אז למה? למה אני מרגישה ככה?
למה אני מרגישה ריקה וכואבת כשהכול נראה טוב?
כששאולים אותי אם הכול בסדר אני עונה כן ושמה את המסכה על פניי כדי שאף אחד לא יוכל לראות את התסכול והעצב.