המשכו של הרומן "בית המשפט המחוזי "בירושלים פרק ז'

גילה ורינת המתינו לשמחוני ושלושתם נכנסו לאולם הנוסעים. כל המשרד היה בפנים והצחוקים עפו ביניהם כתמיד.

מנהל המשרד העו"ד הותיק ביותר עו"ד סלנט שאל את רינת לשלומה ובד בבד החמיא לה כמה היה יפהפייה.

""מר סלנט אתה יודע שאני אוהבת אותך וכל כולי רק כדי לשמח אותך"

"כשתקראי לי בשמי הפרטי יואב אשמח מאד מאד"

"הבנתי יורם סליחה מר סלנט חחחחח"

לאחר שנכנסו פנימה לאחר הביקורת היסודית וזה נותן הרגשת בטחון נכנסו חלק מעובדי המשרד לדיוטיפרי לחפש משהו מיוחד.

רינת לא הצליחה בשום אפן להוריד מעל עיניה את הפרופסור שגנב את לבה ועד עתה היא יצאה כשידה על החזקה אך מה יהיה באילת ??? זו כבר שאלה שונה לחלוטין.

בין כל המדפים העמוסים לעייפה מצאה עט נובע יפהפה וראשי התיבות שהיו חרוטים בו לא יאומן כי יסופר ק.ר.

"ואוו אני חייבת לקנות את זה"

המחיר לא היה כל כך זול אך היא הייתה חייבת לקנות את העט הזו ודיילת הקרקע הניחה את העט בתוך נרתיק יפהפה ולבסוף ארזה אותו בנייר עטיפה מהמם.

"זו מתנה נפלאה אמרה הדיילת והיא מיועדת למישהו שאת מאד מאד אוהבת נכון ותרשי לי לנחש זה מיועד לגבר מקסים"

רינת הסמיקה עד לשד עצמותיה והדיילת חייכה אליה ואיחלה לה הרבה בהצלחה.

היא יצאה מהדיוטיפרי ולא ראתה איש מהמשרד שלה פתאום ראתה את שמחוני כשהוא מחפשת אותה, "רינת איפוא את היינו כמעט משאירים אותך כאן בנתב"ג"

"קניתי משהו קטן" "למי אולי עבורי חחח" האמת לא עבורך ושניהם התקדמו לעבר עובדי המשרד ולאט לאט עשו דרכם לעבר המטוס לעבר העיר אילת לעבר הפרופסור קובי רוזן בכבודו ובעצמו.

המשך יבוא