הרחק מהכל 4#
"איפה הייתם?" שחר כעס, כבר חשדתי שקרא משהו יומיים לא הגעתם לבית הספר… "כן, ההורים שלנו נטשו אותנו אחרי שהיה מריבה עם אש וכוחות מחוץ לשער בית הספר…" רועי הסביר. "לא טרחתם לספר לי? מצאתי שעדנה החביאה משהו בגינה של אבא שלך רועי, לקחתי זה שרשרת כחולה…" שחר נתן לרועי לראות. "זה חייב להיות קשור, בואו נבדוק!" אמרתי. מבלי לזכור שיש בית ספר רצנו למקום המחבוא שלנו, שמה אכלנו ובדקנו את התכשיט… "שחר תלבש רגע…" אמרתי, שחר לבש ולא קרא כלום. "וואי זה מהמם!" רועי ניסה ולפתע השרשרת נדלקה. "רועי, אתה סופר פלאש!" השרשרת אמרה. כולנו התלהבנו. "הכוחות שלך הם אך ורק למטרה להשיג שלום, תוכל להיות נראה ובלתי נראה להזיז מים ולשלוט בברק! אבא שלך הוא מטרה אחת, עדנה מטרה שניה והשאר הם עוד לא מטרה… עוד יצטרפו חברה כרגע אני כאילו רגיל…" השרשרת אמרה ונכבה האור. "אדירררר!" שחר נתן לרועי כוס מים, מיד המים נשפכו וזזו בכל מקום… "מגניב אני מזיז אותם!" רועי התלהב…
"זה דבר רציני!" שחר אמר. "אני יודע…" רועי אמר משתדל להרים את המים מהריצפה. "מעניין למה הוא התכוון לכל הצוות!" אמרתי. הבטתי בחוץ. "מהר!" קראתי. "מה מה מה?" רועי נלחץ השפריץ מים עליי. "יש בית ספר!" אמרתי, רצתי כמה סיבובים והבגדים שלי התייבשו…
"אז אם לרועי יש שרשרת, אז אולי גם לי?" אמרתי לשחר שלא הקשיב. "אולי, ראיתי דווקא אחד אצלך בחצר גם… חשבתי שזה של עדנה… זה בתוך העציץ מעבר לקיר הדימיוני שאתה לא יכול לעבור!" שחר הסביר. "אוי… איך אגיע לשם? אולי אתה?" אמרתי והתחננתי עד ששחר הסכים לנסות, הוא הביט רגע בריצפה. "רק תבואו למקרה שאצטרך אתכם, תתחבאו אבל הרבה רחוק!" שחר אמר, וכך קרא…
הלכנו לביתי לשעבר שהוא הבית של עדנה. אני ורועי על ביניין לפחות שלושה רחובות משם, שנינו לא רואים כלום… "לפחות שחר חושב שאנו רואים משהו…" רועי לחש לי. "אל תדאג הוא יצליח!" אמרתי וכך קרא. חצי שעה אחר כך שחר מצא אותנו ונתן לי את השרשרת, השרשרת ורודה וגם לא זהרה. "זה כנראה לא זה…" אמרתי. שחר הצטער. "חברה מה אתה עושים פה?" שירה הגיעה. שיפשפתי את עיניי… זה לא היה מציאותי מספיק! חיבקתי אותה והיא אותי. "ידעתי שאת חיה!" אמרתי. "כן, הצלחתי לברוח אחרי שמצאתי כופסא עם כוחות על… אה, וזה השרשרת שלי!" שירה אמרה… כן, שירה זאת היא!
"אז את החברה שלו, זאת שהשוטרים בטוחים שמתה?" רועי שאל. "כן…" שירה חייכה. "אישה כוח יש לך?" רועי שאל. "אני יכולה לשנות את הגודל שלי וגם להראות כמו דמות אחרת, לדוגמא סבתא!" שירה אמרה ונהפכה לסבתא, ואז לתינוק ואפילו לחתול. "אני גם יכולה לשלוט ברוח ובעננים רק ככה הכוח שלך יעבוד!" שירה הסבירה לרועי. "אני כל כך שמח שחזרת!" אמרתי לבסוף. "אולי כדאי שניקח אותך לראות מה קרא לבית!" אמרתי אבל היא שתקה בעצב… "אני יודעת!" היא מלמלה… "אני יודעת…"
תגובות (3)
צהמם. תמשחכי
*מהמם. *תמשיכי.
אגב, אני יודעת שזה ממזמן אבל זה פשוט יפה אז בבקשה תמשיכי…🙏🙏🙏
תודה, משהו בתוכי לא נתן לי למחוק אותו. אני באמת ללא ביטחון עצמי בקטע של הכתיבה שלי, אני צוחקת על הסיפורים הישנים שלי הם כל כך מביכים… אני התכוונתי למחוק גם אותו אבל עכשיו אני מתלבטת כי מחקתי כל כך הרבה שהיו לי באתר ואין שום זיכרון מהם.