ערפדי הצללים-הקדמה+הרשמה
הוא מצא את הספר,הספר שנותן כוח אינסופי ואז לא יהיה ניתן לעצור אותו.
בדיוק שניגש בצעדים קטנים וזהירים במערה החשוכה שרק אור הלפיד מעיר את דרכו.
הוא נשם באיטיות שהלך,כאילו הזמן לא זז מלבדו.
הספר הונח על עמוד מאבן,עמוד ישן מאובק לגמריי.
הספר עצמו היה נראה מאובק ובעל כריכה קרועה ודפים שנראו כאילו גזרו אותן בקצוות.
הוא שלח יד באיטיות ונגע בספר.
גופו החל לבעור,כאילו נשפכה עליו חומצה בטמפרטורה של לבה,הוא צרח,מיתרי קולו עמדו להיקרע לגזרים מנאקות שלו,שהיו צרודות.
הוא שכב על האדמה,גופה חסרת חיים.
רוח שהיה בצבע ירוק לבן עם מעט צהוב נכנס לגופו של האדם,זה היה רוח חיים של שד.
עיניו נפקחו באור ירוק וזוהר וקולו היה עמוק מאוד,כאילו צלילי טובה יוצאות ונשמעות בכל מילה ומילה שלו.
"אני אמצא את הנבחר" אמר השד," אמצא את ניקולס סביליאן".
גופו הבוער של האדם החל לחזור לצורתו הקודמת,כאילו היא לעולם לא בערה בחומצה.
"אבל קודם,אלך להעיר את מלכתי".
הוא יצא מהמערה לכיוון היער הקרוב בציחקוק עמוק ומרושע.
הגורל של ניקולס סביליאן נקבע בזה הרגע-הוא הנבחר אם הוא רוצה ואם לא,והגורל שלו אומר שיש לו שני בררות: למות או למות,אין אופציה אחרת.
אז ככה,אני צריך ארבעה ערפדים-שני בנים ושני בנות שיראו אנושיים ותתפרעו לגביי הכוחות שלהם,אבל הם חייבים להתקיים על ידי נזינה של דם של בני אדם.
והשדים צריכים להיות אנושיים,תתפרעו עם הכוחות,הם ניזונים מכעס,עצב,ופחד.
חייב להיות כוח אחד בלבד לשד או לערפד בלבד-הנה המבנה:
שם (לא חייב מלא):
גזע-ערפד/שד:
מראה:
אופי:
ניזון:
רקע(תקציר לאיך הוא נהפך לערפד או שד):
אהבה(בן/בת זוג רק מהגזע שנבחר) /ללא אהבה:
משהו להוסיף:
תגובות (18)
רק שתדע שיש לי סיפור עם PREMISE ממש דומה, וזה קצת אוכל אותי מבפנים. כבר פעם שנייה שאני נתקל במישהו שעשה משהו ממש דומה למשהו שכתבתי. נראה לי שאיבדתי מהיצירתיות שלי.
לא הבנתי כמה נרשמים אתה צריך, אז פשוט הכנתי דמות של ערפד, מקווה שזה בסדר.
שם: ורסומי (vérszomj)
גזע: ערפד
מראה: קטן. העור מכוסה ב-"תמס בועתי" (כששת העור), שיער דליל וקרחת קדמית. מסתובב עם משקפי ראיה רחבות. לרוב לבוש באופנה מחויטת: חליפת שלוש חלקים, עניבה ונעלי אוקספורד.
אופי: זהיר, חשדן ופקפקן. הוא מודע למראהו ומודע ליחס הסולד שמקבל ממנו. לכן הוא אורב לנשים יפות, שהוא בספק אם היו אוהבות אותו. הוא לא דברן גדול. מבין תחביביו העיקריים זה לצייר בשמן וללמוד שפות ישנות.
ניזון: דם אנושי כמובן
רקע:
הוא רק נראה בן ארבעים, בפועל ורסומי חי כבר מעל מאתיים שנה. הוא נולד במקור בהונגריה, שם נשך אותו בפעם הראשונה אדם שארב לו מהצללים. אין לו מושג מי או למה, וחקר זאת במשך קרוב לחמישים שנה. לבסוף ויתר והמשיך הלאה.
אהבה: ללא אהבה
משהו להוסיף: חשבתי אולי לקשור את ורסומי לניקולס סביליאן בכך שהם נפגשו בעבר, ואולי סביליאן הציל בחורה ממנו או משהו כזה?
הדמות שלך נכנסת בטוח,ותודה על התגובה
נראה מגניב, ויש לי רעיון לדמות:
שם: איזמרלדה קוואסאלן.
גזע – שד
מראה: עורה סגול כהה. עין שלישית קבועה לה בין שתי עיניה החתוליות, צבען של העיניים כחול בהיר מאוד. זוג קרניים קטנו מבצבצות מראשה. קשקשים סגולים-שקופים מכסים את ידיה, וציפורניה ארוכות ושחורות, מסוגלות לקרוע בשר אדם בקלות. שיניה לבנות ברמה מפחידה, והיא בגובה של כ-2 מטרים. היא לבושה שמלה שחורה ארוכה. שיערה שחור, חלק וארוך במיוחד – מגיע כמעט עד הברכיים שלה.
אבל זה לא מונע מרבים ללכת אחריה. משום שהיא מסוגלת לשנות את צורתה לכל צורה אנושית שהיא.
אופי: איזמרלדה אוהבת להשתעשע בקורבנותיה. היא חמדנית, מתנשאת וסדיסטית, שנהנית לענות בני אדם פשוטים בכך שהיא משנה צורה לאדם שהם אוהבים יותר מכל, ואז חושפת את זהותה האמיתית.
ניזונה: כאב (מקווה שזה בסדר. אם לא – פחד ועצב).
כח: בנוסף לשינוי הצורה, לאיזמרלדה כוח אימתני נוסף – כל אדם שרואה את עינה השלישית נתון לשליטה מוחית מלאה מצידה, והוא עושה כל דבר שהיא אומרת לו.
רקע: איך הופכים לשדים? שאני אדע לבנות רקע טוב.
אהבה: אין. היא אוהבת לפתות, אבל מעולם לא אהבה מישהו באמת.
משהו להוסיף: נבלית, כמובן.
שיו כמה זמן לא הייתי פה. נראה כמו רעיון נחמד, רק כמה הערות:
אחרי פסיק תמיד יגיע רווח.
בקושי היו תיאורים, הרגע הזה שהוא לקח את הספר והתחיל להישרף עבר לי ממש מהר, ואז בקושי הספקתי להבין שהוא והוא פתאום קם לתחייה. ממליצה להוסיף תיאורים, זה נותן נפח והופך הכל למעניין יותר.
אתה משתמש המון ב – ש… ולא משתמש ב – כש… למרות שהיו כמה מקומות שלגמרי היה עדיף לך להשתמש בזה.
בכל מקרה, אני רוצה להירשם!
שם: קליירסי
גזע: ערפדית
מראה: בניגוד לדעה הרווחת, קליירסי לא חיוורת, היא גם לא גבוהה במיוחד, אבל כן יפה בצורה לא רגילה. היא בעלת עור בצבע מוקה ועיניים ירוקות חיוורות וחסרות ברק, חלולות ומתות. שפתיה ורודות ודקיקות והגזרה שלה צרה ואלגנטית למדי. היא מאוד בקטע של אופנת ימי הביניים, מרבה להסתובב עם מחוכים (ככה כותבים?) ושמלות תפוחות בגווני חום וסגול ונועלת מגפיים תואמים לתקופה. השיער שלה חלק בצבע אש ובדרך כלל אסוף בתסרוקת גבוהה ומסובכת ושזורים בו עלי זהב.
אופי: למרות המראה המעט מרתיע שלה, קליירסי נחמדה יחסית. היא לא פוסלת אנשים על פי רושם ראשוני, אלא מעדיפה להכיר אותם לפני ורק אז למצוץ את דמם עד הטיפה האחרונה. אולם כבר קרו מקרים שהיא פתחה את ליבה מעט יותר מדי ובסופו של יום לא היתה מסוגלת לרצוח את האדם המסכן, אז היא היתה משלחת אותו לדרכו בתקווה שישכח אותה לאחר כמה שנים. היא מאוד תחרותית וכמעט כל שיחה איתה יכולה להגיע להתערבות מטופשת כזו או אחרת. יש לה קטע מוזר עם שקרים, היא מאוד אוהבת אותם. קליירסי היא שקרנית מדופלמת ובעלת יכולות שכנוע יוצאות מן הכלל, עד כדי כך שפעם אחת הצליחה לשכנע את עצמה שהיא לא ערפדית (עד שכמעט מתה ממחסור במזון). אבל סך הכל היא מאוד נחמדה, ולבני הגזע שלה היא תעזור כמיטב יכולתה. שומרת סוד נהדרת ואדם מאוד נאמן סך הכל (אבל אמינה היא כלל וכלל לא).
ניזון: דם אדם אני מניחה~
רקע: טוב, כמו שכבר ציינתי, היא הפכה לערפד בסביבות העשור השני לחייה בתקופת ימי הביניים. היא מגיעה ממשפחה מאוד מבוססת וכל חייה הורגלה למותרות ומחזרים שבאים והולכים ולעולם לא נשארים לזמן ארוך יותר מיממה. יום אחד, בזמן טיול ערב עם אחד מהם, התגלה כי האדם היפה הוא ערפד, וקליירסי הצעירה נשבתה בקסמו. הם חיו במשך זמן מה ואז, ללא התראה מוקדמת, הבחור נשך אותה ועצר ממש רגע לפני שאיבדה את חייה. הוא נעלם מאז והותיר את קליירסי להבין מה עובר עליה לבדה. מאז היא נותרה תקועה בימי הביניים, עם הלבוש וההתנהגות והכל, ולא מסוגלת להמשיך הלאה מאותו אחד. היא יודעת שהוא מת, ששד רצח אותו לפני כמה שנים, אבל עדיין לא יכולה להפסיק לחשוב עליו.
אהבה: נכון לכרגע לא, אבל אני משאירה לך פתח למצוא לה מישהו :)
כוח: טוב, היא יכולה לשנות את הרכב הגזים סביבה. זה פותח בפניה המון אפשרויות כמו להפוך לבלתי נראית, לחנוק בצורה מאוד יעילה ואף לשרוף דברים אם היא מתאמצת מספיק להעלות את רכיב החמצן. תתפרע עם זה.
משהו להוסיף: היא בסך הכל לא ממש נבלית, יותר בכיוון ניטרלי. מה שכן, אם מישהו שם יעצבן אותה מאוד היא תהפוך לאויבת הפרטית שלו, בין אם זה ערפד, אדם או שד.
קראתי את מה שכתבת הדרקון מהמבוך וגם את שלך puma161 והדמויות של שתיכן נכנסות,אז יש לי רק שני דברים להגיד אם זה בסדר מבחינתכן:
1.איזמרלדה קוואסאלן תהיה מלכת השדים(זה מתאים לאיך שהיא ניראת ומתנהגת
מבחינת הכל זה מושלם).
2.קליירסי(אם רשמתי נכון באמת) תמצא בן זוג שבאמת הכי מתאים לה.
אשתדל לפרסם בקרוב את הפרקים הראשונים.
2.קליירסי תמצא בן זוג מתישהוא,והוא יהיה באמת מי שחיפשה.
התחיל לכתוב את הפרקים הראשונים(בתקווה שיש לי זמן) השבוע ומה שבטוח אפרסם אותם בסוף השבוע הזה והשבוע הקרוב.
תתעלמו ממה שרשמתי אחריי : אשתדל לפרסם בקרוב את הפרקים הראשונים
2.קליירסי תמצא בן זוג מתישהוא,והוא יהיה באמת מי שחיפשה.
התחיל לכתוב את הפרקים הראשונים(בתקווה שיש לי זמן) השבוע ומה שבטוח אפרסם אותם בסוף השבוע הזה והשבוע הקרוב.
מצטער,המחשב עושה לי טיפה בעיות,פשוט תתעלמו ממה שרשום כמה פעמים.
לא כתבתי כוח! שיט, לא נורא, האמת היא שאין לי רעיון לכוח בשביל ורסומי, אם לך יש רעיון אז עדיף ;)
וכולכם שמתם לב שלדמויות שלנו אין אהבה? אני קצת בוכה במקום כלשהו.
לאלא, לשלי יש אהבה. היא פשוט מתה XD
הבנתי למה התכוונת puma 161 u- אני צריך עוד ערפדית ,אז אם יש למישהו רעיון לדמות,אז שירשום בבקשה!
ערפדית? כבר מקבל~
שם: מיקאלה ארנס
גזע: ביקשת ערפדית, אז אני מניחה שערפדית~
מראה: הכל שחור בה. שיער שחור כלילה ארוך מאוד שנופל על גבה בגלים עדינים ועיניים כהות כל כך שאי אפשר להבחין באישון. חיוורת כמעט עד כדי שקיפות ורזה מאוד. מאוד מאוד, ממש נבלעת בין האנשים. היא גם מאוד נמוכה בנוסף לזה כך שבקושי ניתן להבחין בה אלא אם מחפשים ספציפית אותה. היא מתלבשת כרגיל, חולצות טריקו ומכנסי ג'ינס, הכל שחור כמובן. היא נוהגת להסתובב עם נעלי אולסטאר שחורות (צבעה גם את הכוכב הזה שלהן בשחור). חפה מכל איפור על פניה, אבל שפתיה צבועות אדום טבעי והריסים שלה ארוכים ועבותים מאוד.
אופי: טוב… מיקאלה אפלה למדי. לא במובן של 'הא, אני ארצח כל אחד שיקרה בדרכי.' אלא יותר בכיוון של משרה סביבה אווירה מדכאת כזאת. גם אם לא שמים לב אליה, עד בכל איזור שהיא נמצאת תשרור מן אווירה אפלולית כזאת ולא נעימה. היא נוטה להיות פלרטטנית במידת מה וכשמתחברים איתה מאוד קשה שלא לחבב אותה, כי היא חמודה בסך הכל. יש לה אינטיליגנציה בין אישית מאוד טובה, מה שנותן לה סוג של יכולת לקלוט מתי שני אנשים מתחילים לפתח רגשות אחד לשני (זה המקרה האהוב עליה, כמובן שהיא מבינה גם הרבה דברים אחרים) ואז היא אוהבת ליצור ביניהם מתיחות מעיקה עד שאחד מהם מתוודה. זו אחת מההנאות הפרטיות שלה.
מיקאלה נוטה לשפוט ברוב המקרים על פי רושם ראשוני. לא רק אנשים, גם בעלי חיים, צמחים ואפילו עצמים דוממים. אם היא תבוא לחדר ותראה שולחן שהמבנה שלו לא בא לה בטוב – היא תצא מהחדר או תהרוס את השולחן. בגלל התכונה הזו היא נוטה להתרחק מחברה, כי הרושם הראשוני שרוב האנשים מראים לה הוא מרתיע למדי. אז היא דיי מבודדת בסך הכל.
היא מאוד אוהבת ינשופים, משום מה, וזה גרם לה להפוך את השעון הביולוגי שלה על פיו. היא ערה בלילות, מסתובבת לה ביער ומחפשת ינשופים, וכשהיא מוצאת אחד היא דוממת לחלוטין ומתחילה לצייר אותו בדיוק מושלם. היא לא איזו ציירת מדהימה, זה ככה רק עם ינשופים.
רקע: למעשה, מיקאלה הפכה לערפדית ממש לא מזמן. היא בת שש עשרה, אבל עברו שנתיים מאז המקרה אז טכנית היא הגיעה כבר לשמונה עשרה. זה קרה לה בדרך הכי פתטית שקיימת – יום אחד, באחת מטיוליה הליליים, הגיחה דמות מהצללים ופשוט נשכה אותה והתחילה למצוץ את דמה. מיקאלה הצליחה להשתחרר בשניה האחרונה אבל בתור אחת שדוגלת ב – 'אם ראית את זה זה קיים ואם חווית אז פי כמה וכמה זה קיים' היא הבינה בעצמה שככל הנראה היא ערפדית מעכשיו. לא היה לה איזה משבר זהות או משהו, להיפך, היא מחבבת מאוד ערפדים והכל אז היא הייתה דיי שמחה על היצור החדש שהפכה אליו.
אהבה: קיימת ועוד איך. כמה ימים לאחר המקרה היא נתקלה שוב באותה דמות וגילתה שזה אחד בן גילה שגם כן לא מזמן הפכו אותו לערפד. הוא התנצל בפניה עמוקות על שלא הצליח לשלוט בעצמו והיא קיבלה בחיוך, משם התגלגלו העניינים והם יחד נכון לכרגע.
כוח: שולטת בעופות לילה (ינשופים, תנשמות, עטלפים וכו').
משהו להוסיף: אמממ אם תרצה אני יכולה לכתוב את הדמות של חבר שלה :/
אשמח מאוד אם תוכלי לרשום את החבר של מיקאלה
puma 161 אם אפשר שהחבר של מיקאלה יהיה טיפוס שמתחבא בצללים-כזה שאוהב להבהיל ערפדים ובני אדם? וגם שברת לי את המחסום לדמויות אז תודה רבה.
אפשר לכתוב דמות?(מעדיף דמות של שדה)
האם יש קשר כלשהו בין הערפדים לשדים? האם הם מודעים לקיום אחד של השני ומה היחסים ביניהם(יריבות/ידידות/איבה)?
אתה מוזמן לכתוב דמות שבאה לך ,מבחינת גזע ערפדים נשאר רק מקום אחרון לדמות ראשית,אבל מבחינת השדים הכל פתוח: שד קדום,הסגן/ית של מלכת השדים,או אולי אפילו בני תמותה שרוצים לחיסול גזע מסוים או שניהם,פשוט לך עם הרעיון שלך עד הסוף
אני אכתוב עכשיו את החבר של מיקאלה, אבל עכשיו כשאמרת שיש עוד מקום לדמויות לא של ערפדים אני רוצה לכתוב עוד אחת (בהודעה ההיא גרמת לזה להיראות כאילו הכל תפוס חוץ מהערפדית ההיא…) :/
וול – קבל את ג'ייק!
שם: ג'ייק ווטרס
גזע: ערפד מן הסתם.
מראה: יש לו קטע עם ג'קטי ג'ינס ופלאנלים למיניהם, כן? אז הוא נוטה ללבוש חולצות טריקו רגילות שכאלה יחד עם מכנסיים מכל הסוגים ותמיד מעל יהיה ג'קט כלשהו. גם אם ארבעים מעלות בחוץ, הוא תמיד יהיה עם ג'קט. חוץ מזה, הוא נתקע בגוף של נער בן שש עשרה, עור בגוון ניטרלי, גבוהה יחסית, משקל ממוצע פלוס וגמלוני למדי. בעל שיער חלק כחול צבוע שמסופר עד לכתפיים ועיניים זהובות בורקות. יש לו תליון של כוכב כסוף תלוי על חוט עור שעליו תמיד אבל הוא מסתיר אותו מתחת לחולצה והוא מסתובב עם שעון כיס כל הזמן (זה יכל להיות כל שעון אחר, אבל הוא אוהב את זה שזה נפתח בלחיצה). אה, נעלי ספורט עליו באופן תמידי, לא מסתדר עם אף סוג נעליים אחר.
אופי: המ. ג'ייק ביישן למדי. לפעמים הביישנות מתפרשת כאדישות, אבל הוא תמיד אמר שכדי להיות אדיש צריך קודם כל להיות ביישן. אז… כן, דיבורים הם לא הקטע שלו, וגם כשכן אז רק כשפונים אליו ספציפית או כשמשהו לגמרי הוציא אותו מדעתו (כמו למשל, מישהו שלא יודע לקרוא שעון מחוגים). הוא פריק של שעונים, ומתנגד עקרונית לשעונים דיגיטליים (זה בכלל לא קשור לעובדה שהוא לא מצליח להבין אותם. בכלל לא). אף אחד מהאנשים הקרובים אליו לא מבין למה הוא נושא איתו שעון כל הזמן, כי בתכלס יש לו שעון מדויק עד כדי שניות בתוך הראש, יחד עם מצפן וזיכרון צילומי מדהים. אז הוא דיי חכם. הוא לא נוטה להפגין את זה בציבור, אולי לפעמים יציע רעיונות מבריקים שאף אחד לא יקשיב להם (ואז הוא מאוד אוהב לגחך לעצמו כשקולטים שזה באמת היה רעיון טוב), אבל כעיקרון הוא מאוד שמח פשוט לשמור את החכמה שלו לעצמו ולמבחנים (שכבר אין כי הוא דיי נשר מהלימודים אחרי שהפך לערפד ובכך השמיד כל סיכוי לחיים חברתיים שעוד היה לו).
אבל, אם נתעלם לרגע מהביישנות הזאת שגובלת כמעט במחלת נפש אצלו, ג'ייק הוא אדם… סרקסטי להפליא. לא שהוא לא נחמד, הוא כן, אבל הוא מפגין את הנחמדות הזאת בדרכים סרקסטיות להפליא. כשהוא כן נפתח ובאמת מתחיל לדבר עם מישהו, זו תהיה שיחה מעגלית בו המישהו הזה יאמר דבר מה > ג'ייק יענה לו ביציאה ציני/סרקסטית > האדם יתעצבן ואו יצחק או ילך > חוזר חלילה. במקרים מיוחדים הוא מרשה לעצמו להוריד חומת הגנה אחת ובאמת להיפתח לאנשים, אבל זה רק במקרים מיוחדים.
ג'ייק גם מנגן, על פסנתר, כבר עשר שנים, והוא דיי מדהים בזה. אפשר לומר שמסת הרגשות הגדולה ביותר שלו עוברת דרך הנגינה, בין אם הוא רוצה ובין אם לא.
אז סך הכל – ג'ייק הוא הבחור הביישן והאדיש הטיפוסי. לא יותר מזה.
ניזון: דם בני אדם? אבל הוא מעדיף להביא את עצמו לקצה היכולת עם דם בעלי חיים עד שהוא כבר ממש על סף מוות ואז, בלית ברירה, ילך לבני אדם.
רקע: טוב, ג'ייק סומם במועדון. איזה מישהו שם לו סם (לא ממש משנה איזה כל עוד זה גרם לו להיות מטושטש וישנוני למשך עשר דקות שלמות) במשקה וגרר אותו למחסן שם. אז הוא פשוט נשך אותו והתחיל לשאוב את דמו, אבל האדם הזה, מי שהוא לא יהיה, עצר בכוונה. ג'ייק הבין את זה רק אחרי שהתאפס על עצמו וקלט שהוא ליטרלי נמצא במחסן, עם דם שלא מפסיק לנזול לו מהצוואר וגרון יבש וצמא דם. אז הוא יצא מהדלת האחורית שבמקרה היתה שם והתנפל על הישות הראשונה שראה, ומכאן הכל היסטוריה.
מה הוא כבר ביקש, להשתחרר פעם אחת בחייו? במקום הוא הפך לערפד. ג'ייק צוחק על עצמו בגלל זה כל יום ויום מאז.
אהבה: יש, חיה ונושמת (עד כמה שזה אפשרי כשאתה ערפד). וג'ייק אכן פתוח אליה, כי זה מסוג המקרים המיוחדים האלה.
כוח: נכון הזיכרון הצילומי, השעון והמצפן התוך ראשיים שהזכרתי קודם? אז כולם חלק מהכוח שלו. ג'ייק פשוט בורך באינטיליגנציה מרחבית מדהימה שנותנת לו את האפשרות לדעת בכל רגע איפה הוא, לאיזה כיוון הוא פונה/צריך ללכת, מה השעה המדויקת וכשהוא רוצה אז גם לקבוע לעצמו מתי להירדם ומתי לקום.
משהו להוסיף: הממממ אם תרצה שאכתוב עוד דמות (כל דמות) אז בשמחה :)
אני ממש חופרת בדמויות, אז אם זה יותר מדי מידע מצטערת…
עכשיו שיש לי מספיק ערפדים(כולל שניים שיצרתי כבר אתמול) וכבר שהתחלתי לכתוב פרק ראשון ,הוא היום יעלה(אם לא היום אז בשבוע הקרוב) בסביבות אחר הצהרים/ערב משהו בזמן הזה.
שם: אסטריה 'סטאר' וול Asteria 'star' well
גזע: שד
מראה: תלוי מתי רואים אותה. כאשר יש אור, היא נראית כבת אדם רגילה.
עור בהיר, שיער ארוך ושחור כמו הלילה ועיניים תכולות בהירות – שכשמסתכלים עליהן הרבה זמן הן מכאיבות. יש לה גבות שחורות עבות, אף סולד וחיוך צחור שובה. גבוהה(1.78) ודקיקה.
אם יש חושך – העור שלה מאיר. היא לא זורחת ומסוונרת, אלא העור שלה מאיר מן הילה כתמתמה חלשה סביבה, שככל שיש יותר חושך(למעשה, פחות אור), היא יותר בולטת. השיער השחור שלה נהפך לצבע תכלת זוהר והעיניים שלה מאירות.
היא תמיד יחפה ובד"כ לובשת שמלות נוחות בצבעים שונים.
אופי: שקטה למדי, למרות שלא חוששת להביע את דעתה.
היא די הססנית וחשדנית לאנשים/יצורים שהיא פוגשת. זה לא אומר שהיא לא מדברת עם אנשים חדשים שהיא פוגשת. להפך, היא יכולה לדבר עם מישהו שרק עתה פגשה, ולנהל איתו שיחה, אבל היא תמיד תשים עליו עין, גם אם הוא בטוח שהוא קנה את האמון שלה.
היא שנונה ויצירתית ומשרה אווירה קסומה ורגועה סביבה. היא מעדיפה לא להיכנס לעימותים אבל גם לא לפתור קונפליקטים אלא להתעלם מהמצב הקיים, אולי כי היא מפחדת להיפגע. יש בה משהו מסתורי, וקשה לראות את המהלך הבא שלה, או להבין את המהלכים הקודמים שלה. היא לא פועלת מתוך איטנרסט מסוים או ערכים אלא מתוך תחושת בטן. תמיד משהו מעסיק אותה, בד"כ דברים מעניינים או חשובים אבל לפעמים זה גם יכול להיות דברים טיפשיים או מגוחכים. קשה להפחיד אותה או לאיים עליה. לפעמים היא כל כך שקטה שלא מבחינים בה.
ניזונה: פחד
רקע: הדבר היחידי שהיא זוכרת זה שמישהו הטביע אותה, הריאות שלה התמלאו מים, הראייה שלה נהייתה מטושטשת ולבסוף הכל נהיה שחור. היא לא זוכרת, מי, איך, למה, מתי ואיפה אבל היא יודעת שאחרי שהכל החשיך, היא פקחה את העיניים שלה(מי יודע כמה זמן אחר כך) וראתה שהכל מסביבה חשוך, ושהיא זוהרת(כמו שתיארתי למעלה), עם הזמן היא למדה על עצמה ועל היכולות שלה יותר, עד שלבסוף הגיעה לממלכת השדים(אמרת שיש מלכה לשדים, אז אני מניח שיש ממלכה).
אהבה: היא תמיד אומרת שהיא לא זקוקה לאהבה, אבל היא יודעת שכל פעם כשהיא רואה יצורים אחרים מאוהבים, יש לה צביטה בלב וקצת קנאה. למעשה, היא רוצה אהבה, אבל היא לא תגיד את זה.
משהו להוסיף: אז הכוח שלה הוא שהיא מסוגלת לשלוט בכמות האור במקום מסוים. זאת אומרת גם אור מלאכותי, אבל גם לדוגמא, היא מסוגלת להחשיך רחוב באמצע היום. כאשר היא מחשיכה מקום מסוים, גם יש באוויר תחושה של דיכאון.
החשכה הכי קיצונית שאליה היא מסוגלת לגרום, יכולה לעוור זמנית אנשים ויצורים.
מלכת השדים, איזמרלדה, היא היחידה שמסוגלת לראות בחשכה הזאת באמצעות עינה השלישית, אך מנגד, אסטריה מסוגלת להתנגד לקריאת המחשבות של איזמרלדה, אם היא מעוורת את עצמה(היא יכולה לעשות את זה גם בלי להחשיך את המקום סביבה, פשוט למנוע מהעין שלה לקלוט אור), או אם היא מעוורת(שוב, העיוורון הוא רק באופן זמני) את האנשים שאיזמרלדה מנסה לשלוט במוחם.
היא לא אוהבת את איזמרלדה, אבל היא היחידה שמפחידה אותה ולכן היא שומרת ממנה מרחק ומתבודדת משאר השדים, כדי להימנע מאיזמרלדה, למרות שהיא יודעת שהיא יכולה להתנגד לה.