האם זה חלום?
חשבתי שיהיה לי קשה לאמר את זה, חשבתי שאני אתכווץ ברגע הראשון שאראה אותו, אך בשנייה שהתיישבתי לידו המילים זרמו ממני החוצה. "אני אוהבת אותך, אני יודעת שאתה לא מאמין לי אבל אני יודעת שאני באמת ובכל ליבי אוהבת אותך ולא הפסקתי לאהוב אותך מהרגע הראשון, לא עבר יום אחד שלא חשבתי עליך, יום אחד לא עבר!" הייתי נסערת בניסיון לשכנע אותו שאהבתי אליו אמיתית. אך הוא נשאר רגוע. הוא לא הביט בפניי. הוא הסתכל למטה ואמר בשלווה. "פגעתי בך היום? כשלא התייחסתי אלייך?" כן. פגעת בי. חשבתי, לא התייחסת אליי אפילו לא שנייה אחת, כשישבתי שם לבד ובשקט והתאפקתי לא להוציא את הדמעות שהיו תקועות לי בגרון. המשכתי לשתוק. "אני יודע שפגעתי בך" הוא אמר לי. "אבל את לא יודעת למה לא התייחסתי אלייך,את לא יודעת למה התנהגתי ככה"
"אז תסביר לי, תסביר לי כי אני אבודה".
יישרתי מבט אליו אבל הוא המשיך להסתכל על הכביש השומם.
"הסיבה היחידה שלא התייחסתי אלייך היתה כי לא רציתי שתחשבי שאני עדיין רוצה אותך".
ליבי התחיל להלום בקצב מהיר. למה הוא מתכוון?
"אני עדיין רוצה אותך, אף פעם לא באמת הפסקתי, את תמיד היית שם, אבל אנחנו לא יכולים להיות ביחד."
הרגשתי שליבי מאיץ מרגע לרגע. עכשיו אני השפלתי מבט.
"למה לא?? למה אנחנו לא יכולים להיות ביחד?" שנינו אוהבים אחד את השני מה עוצר אותנו?" כמעט צעקתי את המילים והוא הרגיע אותי ואמר "אני ונועה רק נפרדנו ואת יודעת את זה". זה חלחל אליי עכשיו אך לא יכולתי להיות עצובה עכשיו, הדבר היחידי שהרגשתי באותו רגע היה האהבה העצומה שלי אליו והרצון של להיות איתו. אף אחד מאיתנו לא ידע מה עתיד לקרות, רק המשכנו לשבת אחד ליד השני.
השעה היתה כבר אחת בלילה והיה קר מהרגיל, שנינו רעדנו, לבשתי סווצרט אפור גדול ומכנס קצר והוא לבש גופייה ארוכה סגולה וגינס ארוך. הוא הציע שנכנס לבית. נכנסו ונשכבנו במיטה וכיסינו את עצמינו בשמיכת הפוך הגדולה והלבנה. הוא קירב אותי אליו וליטף את גבי מתחת לחולצתי. הרגשתי את חום גופו וכל מה שרציתי היה להשאר בחיבוקו לנצח. הוא עטף אותי בזרעותיו ובשנייה שהסתכלתי עליו הרגשתי כאילו כוח משיכה בלתי ניתן לעצירה מושך אותי אליו ופשוט נישקתי אותו, בשנייה ששפתינו נגעו הייתי בטוחה ששקעתי בשינה וזה רק חלום, לא הייתי בטוחה שזה קורה. תחושה הילאית התפשטה בגופי ולא חשבתי על שום דבר מלבדו,לאחר כמה שניות הוא הרחיק אותי ממנו, התרחקתי בחוסר רצון והבטתי אל עיניו.
"אנחנו לא יכולים לעשות את זה" הוא לחש. ליבי התרסק.המשכנו לשכב כך חבוקים במיטה, שנייה מלהרדם עד שהסתובבתי אליו, התסכלתי עמוק אל תוך עיניו ולא היה לי אכפת עד כמה זה הולך לפגוע בי, נישקתי אותו שוב,הפעם הוא לא עצר אותי, שקענו אל תוך הנשיקה, החדר היה חשוך והוא נישק אותי בתשוקה ונגע וליטף. הוא התנתק ממני כך שנשאר מרחק של פחות מסנטימטר בין שפתינו ולחש לי
"אני אוהב אותך, אני אוהב אותך כלכך". "גם אני אוהבת אותך" אמרתי לו והוא נישק אותי שוב הפעם בביטחון, התנשקנו כאילו זמננו קצוב. לבסוף התנתקנו לגמרי, הוא הדליק את האור ואמר לי להתראות.
לא ידעתי מתי אראה אותו שוב אם בכלל אראה. אני אוהבת אותך. לחשתי לו בליבי בפעם האחרונה.
תגובות (0)