העל טבעי אוהבים אותי.

עוד יום רגיל מגיע הלילה וכמו שאני תמיד אומר לעצמי: הגיע הזמן לפחד!

אה אופס. לא יודעים על מה אני מדבר נכון? אני מניח שלא,אז זה העניין:

אני הוא מייקל ג'יימסון ילד רגיל. ויש לי אובססיה לפחד. אז כן אני אוהב לפחד. אבל זה לא העניין העניין הוא הסיפור לא אני. אז כפי שאמרתי כל לילה אני עושה מרתון קריפיפסטות על החיים האמיתיים והאמת לוקח לי חצי שעה להירדם כן רציני
אז אני הולך לישון ב02:30 בלילה.

אוקי אני ממש לא מופתע שרובכם לא שואלים למה
לחלקכם ששואלים למה אני יסביר.

השעה 3:00 היא "שעת הרוחות" כמו שאומרים
אתם בטח שואלים: אוקי אבל אמרת שאתה אוהב לפחד לא?

כן אני מאוד אוהב לפחד אבל מרוב כל הקריפיפסטות והסיפורים שאני צופה בהם אני מפחד ללכת לישון מאוחר יותר מ3:00 גם אם אני אוהב לפחד הרי האם פחד שווה יותר מלחיות?
לא!
………….

אבל משהו קורה לי במקום להינות מהפחד אני מרגיש שצופים בי……… אני רואה צללים אני שומע כסאות זזים….. אני רואה דברים אני רואה אני רואה……… אני מפחד להמשיך לספר זה צופה בי זה מתקרב אלי..

זה כאן מאחורי…….
זה רודף אותי דקה ל3 בלילה אני עוצם את עיניי ומעכל את הבלתי נמנע…………… אני מרגיש את המוות מתקרב אבל……………..אמא שלי היא אומרת:

אבא נרצח! אבא נרצח! אני מרגיש שהדבר הזה שצפה בי והתקרב אלי התרחק ממני התקדם לכיוון אמא שלי לפני שגורלה של אמא שלי נכתב בדם וברצח הוריי אני מסתכל מסביב ובוכה ואני קולט שיש פתק על שמיכתי… אני מרים אותו וכתוב שם:

לא אפגע בך באחרים כן
אתה מיוחד אתה נהנה לפחד……

אז נו מה אתה מרגיש עכשיו???!!!!!!
אתה נהנה?!?!?!

הסוף.

נו איך יצא!