סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 54:)))

בראד התיישב לידי עם בקבוק חלב.
-"אוו אתה מזכיר לי ילד קטן"
"שמח לשמוע, אה.. יש לי שאלה"
-"לך על זה"
"יש משהו בינך ובין הארו- הארי?"
שניה לפני שעניתי בראד קיבל פחית ריקה של קולה מלמעלה. צחקתי בקול כשראיתי את ריילי עומד למעלה עם פנים אדומות, "למה זה היה?" קרא בראד והחזיר לו את הפחית, ריילי לא ענה, הוא רק הסתכל עלי וחזר לחדר שלו.
-"קורה משהו עם ריילי, הוא לא התנהג ככה אף פעם."
"למה את מכירה אותו הרבה זמן שאת אומרת את זה?"
-"לא" צחקתי והמשכתי לאכול, -"ולא, לא קורה שום דבר ביני ובין האזה" חייכתי אליו

הארי נכנס פנימה וירד למרתף. -"בהמות תרדו למטה אנחנו עושים חזרה!"
אחרי כמה דקות שמעתי את הקול הצרוד של הארי מתחיל לשיר, זה היה מדהים. הנחתי את ראשי על השולחן ואז התחשק לג'יי להבהיל אותי.
-"בה!"
"אל תעשה את זה בחיים שלך!"
הוא צחק, "איזו רצינית את"
-"אני אהיה רצינית."
"אז את לא אומרת, נהנת לישון איתי?" הוא קרץ, בדיוק הארי עבר במטבח ושמע את זה, הוא תקע בי מבט חודר וחזר למרתף, קמתי בלי להגיד שום דבר וירדתי אחריו.

עמדתי ליד המשקוף והארי קלט אותי , ריילי הסתכל עליו ואז קלט גם אותי, והפסיק לנגן.
-"הפסקה של חמש."
בראד הפסיק לנגן והארי הפסיק לשיר, "הרגע התחלנו." ילל הארי, ריילי דחף אותו טיפה ועלה למעלה.
"אני מפריעה?"
-"לא, את אף פעם לא מפריעה. אני לא יודע מה קורה לריילי בפעם האחרונה" הוא שיפשף את מצחו, "האזה אתה שר מדהים,"
בראד הסתכל עלי במבט של 'באמת?'
"גם אתה בסדר מינוס"
-"אין לך חוש מוזיקלי." אמר בראד ועלה למעלה, -"באמת?"
הארי הסתכל עלי ולא אמר כלום, "הוא סתם מבלבל את המוח."
הסתכלתי על הארי ועצרתי במשהו שהיה רשום לו על הכף יד בשחור. "מה זה?" התקרבתי אליו ובדקתי לו את הכף יד, -"סתם" הוא סינן.
"לא, הארי מה זה? מי זאת אמלי?"
-"למה זה כל כך חשוב לך?,"
"אני סתם רוצה לדעת."
-"ואני רוצה לדעת מה קרה אתמול בלי-"
"אני נשבעת לא קרה כלום!"
-"הוא גם לובש את הבגדים שלי, אחרייך"
"תפסיק להיות מגעיל האזה, תספר לי מי זאת אמלי."
-"מישהי שהכרתי אתמול במועדון, אחרי ההופעה."
"אה אוקיי.."
-"והיום היא באה לפה ומפה אני לוקח אותה למסעדה, יש לך הצעות?"
"אני לא מכירה את המקום פה." סיננתי, זה גרם לי להרגיש רע. חשבתי ש… עזבו זה לא טוב לחשוב.

"אל תדבר אלי כאילו אני חבר שלך בחיים שלך. חתיכת בן של-" שמענו את ריילי צועק מלמעלה, הארי עלה ישר בריצה למעלה ואני אחריו.
ראינו את ג'יי עומד ליד המטבח עם סכין בידו וריילי תופס בחולצתו, -"לא!" צעקתי וג'יי עצר, הוא התנשף והסתכל עלי
-"תניח את הסכין עכשיו אני לא רוצה לראות את זה בחיים!" ניסיתי לא להסתכל עליו, קברתי את פניי בידיי ועליתי בריצה למעלה.

"בואו נרגע, ג'יי תניח את הסכין חבר. תניח.." הארי צעק עליו,
ניסיתי להרחיק את מחשבותיי וכמה שיותר לא לדמיין את מה שקורה למטה, הדמעות התחילו לצרוב את עיניי וטרקתי את הדלת. ניסיתי לחשוב בגלל מה כל הריב הזה התחיל, המראה היה זוועתי.