אני ירח-פרק 2
היא כמעט שקעה בתוך המיים ולא הייתה יכולה להתרומם. עידן עקב אחר תנועותיה וניסה לתפוס את זרועה והוא המשיך לעברה. הוא תפס את ירח שכמעט עמדה לטבוע. הוא הצליח להציל אותה ברגע האחרון לפני שהיא תטבע לו .
הם עלו ביחד , תשושים ורטובים עד לשד עצמותיהם. ירח ניסתה לנשום אבל המיים נכנסו לתוך הפה והפריעו לה לדבר.
" את בסדר? אני עידן ואיך קוראים לך?" שאל אותה ברוך.
" שמי ירח . ירח כהן לשירותך . " היא אמרה ותוך שירח דיברה , היא השתעלה וכל מיי הברכה שהיא בלעה, היא פלטה אותם מפיה.
" נו , עידן. אתה לא בא?" שאלה לפיד בחוסר סבלנות.
" כן , אני בא. אני צריך ללכת . את תסתדרי , נכון?" שאל עידן את ירח וחייך אליה.
" כן , בטח . תודה רבה שהצלת את החיים שלי. אני לא יודעת איך אני אמורה להודות לך. אני אסתדר. " קראה ירח בחיוך למרות שהיא הרגישה חלשה טיפה אחרי שכמעט היא טבעה בבריכה.
אביה הבחין בה ובא לקראתה. ירח עדיין הייתה מובהלת אחרי שעידן הציל אותה מטביעה.
" את בסדר, חמודה?" שאל אותה בחום וחיבק אותה.
" כן , בטח. מישהו בשם עידן הציל אותי מלטבוע . אני חשבתי שאני הולכת למות , אבא. זה כמו טראומה בשבילי. " הוסיפה ירח בבהלה.
" אני צריך לדעת שאת בסדר. אימא שלך דואגת. היא שאלה אותי אם את בסדר ואמרתי שאני אבדוק מה איתך ועם מי את נמצאת. ופתאום משום מקום , את מגיעה לאיזשוהי בריכה וכמעט מצליחה לטבוע לי בתוך הבריכה , את כמעט היית יכולה לגרום לי להתקף לב. אני יודע שהמקום היחיד שאת תהיי בטוחה בו , זה בבית שלך." אמר אביה בתוקף.
" אבל , אבא. אני מצטערת . לא התכוונתי להדאיג אותך ולא את אימא. אני מאוד מתנצלת על כך. פשוט מישהו הציל אותי מהבריכה ובזכותו אני חייה. אני פה עדיין. מזל שלא מתתי." הוסיפה ירח ברצינות תהומית.
" עכשיו אני רוצה שתבואי איתי הביתה. אימא שלך מחכה לנו בבית. מחר אנחנו נוסעים לירושלים." אמר אביה בהשלמה.
" בסדר , אני באה איתך." הסכימה ירח לבסוף. היא ארזה את חפציה והלכה עם אביה לביתה.
כשירח הגיעה הביתה . היא התקשרה לשמעון וסיפרה לו את כל מה שעבר עליה ברגעים הללו שהיא הייתה לבדה בבריכה וחשבה שהיא הולכת למות.
אחרי שירח דיברה עם החבר הכי טוב שלה שמעון.
היא שכבה על המיטה והאזינה למוזיקה.
היא חשבה על כך שהיא הולכת להגשים חלום בבית הספר החדש ולנסות למצוא את מה שהיא הכי אוהבת באמת : להחליק על גלגליות .
עכשיו זה לא יהיה חלום יותר. החלום שלה יהפוך למציאות.
היא כבתה את האור בחדר והלכה לישון.
בבוקר , כשירח התעוררה , היא שמעה את אביה ואמה מדברים והיא ראתה את המזוודות.
היא הבינה שהיום היא עוזבת ביחד עם ההורים שלה לירושלים.
" מה , היום אנחנו עוזבים?!" אמרה ירח בקול שבור.
" כן , ירח. ואת באה איתנו. אני לא רוצה לשמוע אותך אומרת " לא!" כי זה לא נתון לויכוח." אמרה אימה בתוקף.
" מה עם שמעון? אני לא יכולה להשאיר אותו לבד, הוא החבר הכי טוב שלי." קראה ירח בבכי וביקשה למנוע את הנסיעה שלהם לירושליים.
" אמרנו לך את באה איתנו. אני לא משאירה אותך בלי השגחה. אחרי שנודע לי שאת כעט טבעת בבריכה . אפשר לדעת מה עבר בראש שלך כשסיכנת את עצמך ככה?" שאלה אימה ברוגז.
" את צודקת , אימא. אין לי מה לומר. פשוט הייתי צריכה להביא משלוח לאיזה זוג שבילה בבריכה והחברה שלו ממש כעסה עליי כי השפרצתי את כל השתיה הקרה על הבגדים היוקרתיים שלה ואז היא דחפה אותי לתוך הבריכה." הוסיפה ירח בייאוש.
" אני מבקש ממך , אל תעשי קשה יותר ממה שזה קשה בשבילנו. בואי איתנו עכשיו בלי ויכוחים." אמר אביה בתוקף.
תגובות (0)