the greatest hero on earth10

זהו הפרק העשירי של הסיפור שלי.שאר הפרקים נמצאים בפרופיל שלי.

~~~~

התחלקנו לשני צוותים. צוות ראשון כלל את איירון מן,תור,מיס מארוול,בלאק פנתר,הוקאיי,ואת וור משין. המשימה שלהם הייתה לעשות כמה שיותר רעש בחוץ,כדי שייצרו הסחת דעת. הצוות השני כלל את קפטן אמריקה,ויז'ן,האלמנה השחורה,ספיידרמן, ואותי. המשימה שלנו הייתה להסתנן לבסיס ולנטרל את הטיל.לפרק אותו כמה שיותר לגורמים. שמחתי שהקפטן בצוות שלי.הוא היה היחידי בצוות הזה שבאמת ראיתי גם כבנאדם ולא רק כגיבור על מנותק מהמציאות. מעבר לזה,הוא היה גם בחור ממש נחמד. לרוב הנוקמים היו בעיות אישיות חמורות,מה שהפך אותם ללא שפויים במקצת. התכנית הייתה לצאת לפעולה עוד שלושה ימים מאותו מפגש. עד אז-עברנו קצת על האסטרטגיה שלנו, קצת אימונים,ובעיקר להכיר קצת את הצוות.
אני חייב להודות שהרגשתי שהם מצאו אותי קצת מוזר. בתור התחלה,לא הסכמתי להוריד את התלבושת כל עוד הייתי איתם. עדיף לשמור על הזהות שלי סודית כמה שאפשר, חשבתי לעצמי. בכל אופן,זה לא תרם לצורה שבה הם התייחסו אליי. אני מניח שנראיתי להם קצת…משונה. למרות שבשלושת הימים האלה ביליתי איתם מבערך תשע בבוקר עד הלילה, הם לא טרחו לפתח איתי שיחות חולין. בכלל,הם נראו קצת כמו החבורה הזאת בתיכון, של המקובלים הנחמדים האלה,שהם בעצם סנובים להחריד. האנשים היחידים שדיברתי איתם באותם שלושה ימים היו הקפטן,שהכרתי כבר,הוקאיי,שגם יצא לי להכיר אבל לא דיברנו יותר מכמה מילים בודדות כל פעם, והפנתר השחור, שהיו לי כמה שיחות ממש נחמדות איתו.
בכל אופן,יום המשימה הגיע. כולנו עלינו על הקווינג'ט והתחלנו לטוס צפונה,לכיוון אלסקה. "כמה זמן עד שנגיע?" נשמע קול." בערך חמש שעות טיסה." אמר איירון מן.כחכחתי בגרוני." אם אתם רוצים, אני יכול להביא אותנו לשם יותר מהר." אמרתי."כמה זה יותר מהר?" שאל איירון מן."אממ…במיידי." נשמעה שתיקה. לקחתי את השתיקה הזו כהסכמה,ופניתי אל בלאק ווידואו."תוכלי לתת לי קורדינטות מדויקות?" ביקשתי.היא הנהנה, והקורדינטות הופיעו על המסך. התרכזתי במיקום הזה. למען האמת,לא הייתי בטוח בכלל אם זה יעבוד. עוד לא יצא לי לפתוח פורטל לפי קורדינטות, ולא רציתי שהפעם הראשונה שאני עושה את זה תהיה כשלון,במיוחד מול האוונג'רס. התרכזתי,נשמתי עמוק,ופתחתי את הפורטל. הפורטל הופיע באמצע השמיים מול הקווינג'ט. המטוס חלף דרכו ביעף,ולפתע מצאנו את עצמנו מעופפים מעל יערות מושלגים.הג'י פי אס צפצף."ברוכים הבאים לאלסקה," אמרתי בעצבנות."התלבשו." אמר הקפטן."עוד דקה נוחתים."
המטוס נחת על גבעה מושלגת. יכולנו לראות את הבסיס במעבה היער."טוב,בהצלחה," אמר הוקאיי,והלך עם כל צוות 1. אני והצוות שלנו התחלנו להתקדם,כשהקפטן הוביל. עישנו עיקוף די גדול מסביב לבסיס כדי להכנס מהצד השני. באופן מפתיע,האבטחה לא הייתה כבדה בצד הזה, כנראה כי כולם היו עסוקים בהסחת הדעת שלנו. די מהר הגענו אל ממש ליד המבנים."ויז'ן,תוכל להכניס אותנו?" שאל הקפטן בלחש.הוא הנהן,ואחז בידי. הרגשתי רעד קור בבעודי עובר דרך הקיר אל תוך המבנה. אחד אחד עברו כולם."לאיפה עכשיו?" שאל ספיידרמן. "אני חושב שגם בזה אוכל לעזור." אמרתי בחצי חיוך. התרכזתי, וסקרתי במוחי את כל המבנה.תוך כמה שניות כבר ידעתי איפה נמצאת המטרה שלנו."שמאלה." אמרתי."סליחה שאני עוצר אותך,אבל איך בדיוק?" שאל ספיידרמן." זה נקרא ראייה טלפתית. אסביר אחר כך." אמרתי,והתחלתי להתקדם. הצלחנו להסתתר מחיילים די יפה, ואלה שכן מצאו אותנו-טוב,ויז'ן ובלאק ווידואו דאגו לטפל בזה בשקט. חיש מהר מצאנו את עצמנו עומדים מול טיל עצום. זה היה רגע קצת מפחיד,לחשוב שהדבר הזה יכל לנחות על מדינות ניו יורק."מה עכשיו?" שאלתי את הקפטן."עכשיו,תורך." הוא אמר." תשתמש בכוחות שלך כדי להרוס את הטיל הזה בלי להרוג את כולנו." נשמתי עמוק,והתלבטתי. אז,עוד לא הייתי מספיק חזק כדי לגרום לטיל בליסטי עצום נזק רק בכוחי הפיזי. לא,הייתי חייב להשתמש במטחי אנרגיה. אלב אני חייב להיות מדויק,אחרת-כל הטיל הזה יתפוצץ ביחד עם חצי מאלסקה. התרכזתי עמוקות,ואס לפתע עלה לי רעיון אחר. חשבתי על השמש שלנו, על פני השטח שלה. החום שלה כמעט צרב אותי מרוב שזה היה ממשי.נשמתי עמוק,ופתחתי פורטל,בדיוק מתחת לטיל. הטיל פשוט החליק כולו למטה, עד שהוא נעלם לחלוטין, מותיר אחריו חלל ריק,והפורטל נסגר." ככה מטפלים בטיל." אמרתי בסיפוק.לפתע,נשמעה צעקה."אולי לא נחסל את ניו יורק,אבל נחסל את הנוקמים!הייל היידרה!" אמר מדען מפוחד אחד,ולחץ על כפתור אדום."השמדה עצמית תחל בעוד דקה בדיוק." שעון הופיע על צג גדול והחל לצפצף."כולם לצאת מכאן!" אמר הקפטן."איך?!" צעק עליו ספיידרמן." יש לי רעיון." אמרתי. כולם,להחזיק או בי או בויז'ן." ספיידרמן אחז בי,בעוד הקפטן והאלמנה השחורה אחזו בויזן. התחלנו לעוף למעלה שנינו לכיוון התקרה. רגע לפני שפגענו,פוצצתי חור בעזרת מטח אנרגיה חזק,ויצאנו אל האוויר הפתוח. מרחוק ראינו את שאר הנוקמים נלחמים בחיילי היידרה. נחתנו על גבעה קרובה וחזינו בפיצוץ." ז היה…קרוב." אמר ספיידרמן,עדיין מחזיק לי את היד." אתה יכול לעזוב עכשיו," אמרתי במלמול, ונערתי את ידי. "אוונג'רס,יצאנו ממוקד הסכנה.טוני,האם שומע?" שאל הקפטן במכשיר הקשר שלו."חזק וברור קפטן." אמר קולו של איירון מן. "נפגש ליד המטוס."
את השעות האחרות אני לא כל כך זוכר,למען האמת. אני זוכר שחזרנו לניו יורק, אל מגלד האוונג'רס,והייתה מסיבה קטנה. איכשהו,העובדה שניצחתי את המשימה כמעט לבדי נעלמה מעיניהם של רוב הנוקמים. כמובן,כל מי שהיה בצוות שלי ידע מה קרה, אבל כל השאר היו עסוקים מדי בלחגוג את הניצחון. רוב המסיבה אני עמדתי בצד, שתיתי בירה והתבוננתי בהם. לפתע,הרגשתי די על כתפי. אלה היו הקפטן וספיידרמן."מה שעשית היום…זה היה מרשים." אמר ספיידרמן." אני הייתי רוצה לעבוד איתך עוד…אם אפשר." חייכתי." אפשר בהחלט." אמרתי בחמימות. "גם אני הייתי שמח," אמר הקפטן."אתה בחור מוכשר, אדי. ואתה יכול להיות הגיבור על הכי גדול בהיסטוריה של הכוכב הזה." הוא אמר. הרגשתי חמימות בחזה-לקבל מחמאות כאלה מאדם בסדר גודל כזה זה לא מובן מאליו בכלל."תודה." אמרתי בשיא הכנות." אתם יודעים, יש בהיכל מקום לעוד הרבה אנשים." אמרתי." אם תרצו להצטרף אליי לקצת, אני יותר מאשמח." ידעתי שהסיכוי שיסכימו קלוש. אבל לפתע אמר הקפטן."אני מוכן.פיטר?" הוא שאל את ספיידרמן."אם הקפטן בפנים,אז גם אני." האמת,הופתעתי שהם הסכימו להצטרף אליי."ומה יהיה עם האוונג'רס?" שאלתי." הם יסתדרו בלעדינו. וזה לא שאנחנו לא יכולים לחזור בכל רגע,לא? עם הפורטלים שלך." אמר הקפטן.לא יכולתי להתאפק וחייכתי חיוך גדול."טוב,אז נצא לדרך." אמרתי,ופתחתי פורטל.החוויתי בידי,ושני הגיבורים נכנסו לפני. נכנסתי בדיוק שנייה אחריהם. ידעתי לאן לכוון אותנו-נחתנו בדיוק בחדר הבקרה, מול החלון הענק. אין ספק,ידעתי לעשות רושם."וואו." אמר ספיידרמן." מרשים,נכון?" אמרתי להם.חכו שתראו את שאר ההיכל.
במשך חצי השעה הבאה הראיתי להם את אזורי ה המגורים שלהם והסברתי קצת על ההיכל.לבסוף,חזרנו אל חדר הבקרה. "טוב,גם אם זה זמני,אנחנו צריכים שם לשיתוף הפעולה הזה." אמר ספיידרמן." אני מציע,הטריו האינטרגלקטי!" הוא אמר.נשמעה שתיקה מביכה בחדר."מה עם הלגיון?" לפתע אמר קולו של קין. "תכירו,זהו קין,האינטיליגנציה המלאכותית של הספינה." הסבתרי לקפטן ולספיידרמן." יש בזכרון שלו את כל ההיסטוריה של השומרים. למה דווקא הלגיון?" שאלתי את קין." הוא התחיל להסביר בעזרת הולוגרמות. בהולוגרמות נראה שומר ,שמסביב עוד משהו כמו חמישה גיבורים. כולם ביחד נלחמו ביצור ענק ומרושע למראה."זהו השומר השמיני,קרית. השומר הזה היה בעל כוח יחסית מוגבל לשאר השומרים האחרים, אז כדי שיוכל להתמודד יותר טוב עם איומים כאלה ואחרים,הוא ייסד את הלגיון. מאז,אף שומר לא ייסד לגיון חדש. אבל אפשר לחדש את המסורת." אמר קין.הסתכלתי על ספיידרמן וקפטן אמריקה." אני חושב שהלגיון יתאים לנו בול." אמרתי בחיוך.