מכונת הזמן -פרק 43
כשאביטל הגיעה לבית החולים , היא שמעה את צחוקם של תובל וחננאל. אחרי השיחה שהייתה לה עם גבריאל בגלידרייה , היא החליטה להתרחק מעט.
אביב קצת הביך אותה בגלל מה שהוא אמר עליה ועל גבריאל. באיזשהו מקום הוא צדק , אך לא היה לה האומץ להודות בכך.
אם כל מה שקרה לשובל , היא הבטיחה לעצמה שמעכשיו והלאה לא משנה מה יהיה , היא לא תשאיר אותה לבד.
כשאביטל נכנסה לחדר, שובל בדיוק נרדמה. גם תובל וחננאל תפסו תנומה.
אביטל התיישבה על הכורסה ונאנחה.
מחשבותיה על גבריאל לא עזבו אותה לרגע. איך היא אמורה להירדם ככה כשהיא עדיין חושבת על גבריאל.
חננאל פקח את עיניו לרגע והבחין שאביטל הגיעה.
" או , טוב שנזכרת לחזור, מה קורה , בייבי?" שאל אותה בעניין והביט בה במבט בוחן.
" האמת שחשבתי על זה , ולא יכולתי להישאר רגועה אחרי שרבנו. אני רוצה שתדע שאני באמת אוהבת אותך ואני רק רוצה להיות איתך." אמרה אביטל בחיוך.
" את באמת מתכוונת לזה? אני לא מאמין לשום מילה שיוצאת מהפה שלך! " אמר חננאל בכעס.
" אתה צריך להאמין לי , חנן. אני כבר דיברתי עם גבריאל והבהרתי שאני והוא לא יכולים להיות ביחד יותר. זה כבר מה שהוחלט. אין לי יותר מה להגיד. אני אמרתי את שלי. עכשיו אתה צריך להחליט מה תעשה עם זה." הוסיפה אביטל ברצינות תהומית.
" אני מאמין לך , אבל את מבטיחה לי שלא תמשיכי להיפגש איתו , טוב?" קרא חננאל בהרהור.
" אני מבטיחה!" אמרה אביטל וחייכה.
" אני אוהב אותך, בייבי." קרא חננאל בחיוך החמוד שלו.
הוא התקרב אליה ונישק אותה.
" או , הנה באת!" קראה תובל בחיוך ציני שגם קמה משנתה.
אביטל התבוננה בה בחיוך ביישני ומשכה בכתפה.
" כן , חזרתי. למה את מתפלאת כל כך ?" שאלה אביטל בהלם והביטה בה במבט בוחן.
" על מה דיברתם כל כך הרבה? את וגבריאל? " שאלה תובל בסקרנות.
" סתם שהחלטנו להתרחק לתמיד בגלל שחננאל רצה שאני אפסיק להיפגש איתו . נפגשתי איתו לפגישה אחרונה בגלידרייה. עזבי . עדיף לא להיזכר." הוסיפה אביטל בחיוך .
שובל פקחה את עיניה והביטה על חבריה בסקרנות.
" שמעתי מציפור קטנה אחת שהפסקת להיפגש עם גבריאל , זה נכון?" שאלה שובל בחיוך שובב ורק משכה בכתפיה.
" די כבר עם זה , שובל. אמרתי לך שאין לי חשק לדבר על הפגישה שהייתה לי עם גבריאל, גם לא איתך. באתי לפה כי חיפשתי טיפת שקט." אמרה אביטל ברוגז ולחייה נהיו אדומות כל כך עד שהיא לא ידעה מה לעשות עם עצמה.
" אפשר לתת לך עצה , שובלי? להבא , אם אין לך משהו חכם לומר , תסגרי את הפה שלך לכמה שעות טובות." קראה תובל בנימה צינית וצחקה.
" על מה את צוחקת? אני בכלל לא במצב של לצחוק עכשיו. אביטל , ברצינות רגע , את באמת חושבת שתוכלי לעמוד בזה? להפסיק להיפגש עם גבריאל דמתי רק כי את רוצה לנסות בכל כוחך לשכוח אותו?" קראה שובל בעוקצנות.
חננאל עשה פרצוף כששובל הזכירה את שמו של גבריאל דמתי.
אביטל רק חייכה בביישנות ולא אמרה דבר.
" אביטל , עוד מעט גבריאל דמתי שלך עומד למות ביום החתונה שלו עם מעיין שקד, עד אז לא יישאר לך שום דבר. אפילו אהבה לא תהיה לך אף פעם." עקץ חננאל את אביטל.
" חנן , דבר יפה בבקשה אליה. אם לא , יהיה לך עסק איתי!" קראה תובל בעצבנות.
" טוב , סליחה , " אמר בחיוך מזויף.
תגובות (0)