מכונת הזמן 3-פרק 2

החבורה ניסתה למצוא פתרון כלשהו עד שדניאל וגבריאל יחזרו.

רינת דאגה מאוד לגבריאל כי היא פחדה שיקרה לו משהו. וגם אביטל הצטרפה אליהם לאחר שהיא נחתה איתם בשנת 2020 . הכול נותר מוזר בשבילה, עדיין באיזשהו מקום היא חשבה בהתחלה שהיא חזרה לבסוף לשנת 1991. ועכשיו באורח פלא , היא הגיעה לשנת 2020.

החבורה התגוררה בביתו של חננאל . היו שם חמישה חדרים. עלמה ורינת ישנו באותו החדר, עלמה לא הפסיקה להקיא , אביב ושובל שמו ליד המיטה שלה דלי כדי שהיא תוכל להקיא כשהיא מרגישה שיש לה בחילות.

" איזה מוזר! עדיין אני חושבת שאני בתוך חלום , אני רוצה להתעורר אבל לא מצליחה. אני פתאום מגלה שאני נמצאת בשנת 2020 , וזה עוד לא נקלט לי בראש." אמרה עלמה בהלם.

" למה היא מקיאה?" שאלה אביטל בסקרנות.

" איזו שאלה! כי עלמה בהיריון איתך , אביטלי. בעצם אימא שלך. תכירי ככה את עתידה להראות כמותה. רק בלי המשקפיים. אני יודעת שזה נשמע טיפה מוזר, אבל זה מה שצריך לקרות." הוסיפה שובל באריכות.

" אה , בגלל זה היא מקיאה? איזו בשורה טובה! אז עלמה צריכה ללדת אותי . כאילו את אביטל. היא מאוד דומה לי." קראה אביטל בחיוך עליז.

" זאת את , רק בלי המשקפיים. קבלי . עלמה מנור סטייל 96." הסבירה תובל.

" איזה יופי להכיר אותך , אביטל. שמעתי עלייך הרבה דברים טובים , תודה שהצלת את כולנו . בעיקר את דניאל. אני מודה לך שאני בחיים , אחרת לא הייתי שורדת את כל זה." אמרה עלמה כמעט בבכי וחיבקה ממושכות את אביטל.

" אל תדאגי , זה עבר. העיקר שלא איבדת את העובר. חשוב שתשמרי על עצמך במהלך ההיריון . תשכבי עכשיו, סבלת מספיק בגלל מה שקרה עם מרגריטה." ניסתה אביטל להרגיע את עלמה.

" אני עדיין מבוהלת בגלל מה שקרה. הייתי בטוחה שאני הולכת למות בעוד כמה רגעים. הייתי בטוחה שאני אאבד את דניאל לתמיד." הוסיפה עלמה בעצב.

" תשכבי קצת. תעצמי את העיניים . תירדמי טיפה. די , הכול עבר . חשוב שתישני ותאזרי כוחות." קראה אביטל בחשש , לא הרפתה מעלמה עד שהיא תירדם.

דניאל וגבריאל המשיכו ללכת עד שהם ראו דמות חולפת שבאה לבשר להם משהו.

" מי אתה? אנחנו מכירים?" שאל דניאל והביט בו בפליאה.

" אני באתי לבשר לכם באופן רשמי שמכונת הזמן אינה זמינה לשימוש. יותר נכון , היא נהרסה לגמרי. דניאל וגבריאל , צר לי אבל אי אפשר יהיה לנסוע בזמן יותר." הודיע להם קצרות.

" מה זאת אומרת הרוסה לגמרי? אי אפשר יהיה לנסוע בזמן?" שאל גבריאל והביט בו בעצב.

" בנקודת הזמן הזאת אי אפשר לנסוע בזמן." אמר שוב האיש .

פניו של דניאל החווירו.

" איך זה יכול להיות? איך זה שמכונת הזמן כבר לא זמינה לשימוש?" שאל דניאל .