המכתב שלא יישלח

אני לא אשלח לך את ההודעה הזו, אני חשבתי שהכרתי אותך. חשבתי שמצאתי בך משו שלא מצאתי באחרים. סחפת אותי ברגש. הרגשתי כמו ברכבת הרים. הכל קרה מהר כל כך. כל זמן אתה רץ אצלי במחשבות מהרגע הראשון. הפרתי איתך את אחד העקרונות הכי חזקים אצלי. כל הדברים שהחיים לימדו אותי נמחקו ברגע אחד איתך. אבל לא איחר הרגע שבו פגעת. ירקת לי לנשמה בלי למצמץ. הייתי עוד אחת בשבילך. אפילו לא מיהרת ללכת לחפש אחת אחרת. וזה מגוכח שחשבתי שאתה שונה. שחשבתי שאיתך זה אחרת. כל פעם סלחתי לך, חשבתי שאתה באמת אוהב אותי. שאני באמת חשובה לך. זה פשוט מגוכח. מגוכח איך שיחקת בי. מתביישת שיצאתי איתך. מתביישת בכל הזדמנות ארורה שנתתי לך. לא היה לי שום חשיבות מבחינתך. נשארתי פה סופש כמו מטומטמת. חשבתי שיהיה לנו כיף ביחד. והתחלת לריב איתי במסעדה.. בשביל מה? בשביל מה עשית את זה? לא הספיק לך הפרידה שלנו אז. אתה פשוט דביל. אין לי מילים אחרות לתאר את זה. פשוט חתיכת דביל. חסר מוח. שלא אכפת לו מרגשות של אחרים. בחיים לא שמת לב איך אתה פוגע באחר, רק אתה . רק אתה. רק מתלונן ואשכרה לא שם לב למעשים שלו. אלא עסוק בלהטיף. איך? איך יכולתי לסלוח לך כל פעם? איך נתתי לך להיכנס לי ללב ולמחשבות. אתה לא ראוי לכמות הזמן שהנשמה שלי מתייסרת ממחשבות עלייך. אתה פשוט אידיוט שלא ידע להעריך מה שיש לו. לא פחדת כל הזמן לזרוק את הקשר הזה לפח , מי יודע אולי הייתי רשום כל הזמן הזה באפליקצייה הזו ולא רק היום במקרה ראיתי דרך משתמש אנונימי. אני כל כך נגעלת. כל כך נגעלת שהייתי איתך. ששכבנו באותה מיטה. שאתה הבנאדם שחלקתי איתו את גופי. שהחזקתי לך יד בפומבי. כל כך מתביישת. שנתתי לעצמי להאמין לכל הבולשיט המסריח שיצא לך מהפה. כל הזמן דאגתי שיהיה לך טוב שלא אפגע בך כי אתה כזה רגיש . כשכל הזמן הזה לא היה לך פאקינג אכפת אם אלך . אתה קורא לזה אהבה? אתה צריך טיפול. מרחמת על הקורבן הבא שלך. וככה אזכור אותך בתור דביל.