מכונת הזמן- פרק 31

תובל הייתה עדיין בהלם , כי היא חשבה שמכונת הזמן נשרפה.

אביטל ושובל היו גם בהלם , הן היו בטוחות שמכונת הזמן נשרפה ושאין להן דרך לחזור הביתה לשנת 2017. ושהן תקועות פה לנצח.

" וואו , איזו בשורה טובה , הייתי בטוחה שאנחנו תקועות לנצח בשנות התשעים המטונפות האלה. תודה , חננאל , עכשיו נוכל לחזור הביתה!" קראה תובל בשמחה.

" כן , רק שיש בעיה אחת קטנה: שאני מאוכזבת שלא הצלחתי לגלות מי באמת היה אחראי למותו של גבריאל דמתי! " אמרה אביטל בהרהור.

" נו , אביטל צאי מזה כבר. זאת הייתה אובססיה מה שהרגשת אליו ומה שאת מרגישה כלפיו. אנחנו חוזרות היום לשנת 2017 . ולא חוזרות לשנת 1991 יותר בחיים שלנו." קראה שובל ונאנחה.

" די , נו! אביטל תרדי כבר מגבריאל דמתי הזה ותשכחי אותו כי היום אנחנו חוזרים הביתה. את לא מתווכחת איתי כי זה סופי." אמר חננאל בהחלטיות. " אני , את תובל ושובל חוזרים לשנת 2017 . אל תצחקו בנות , אתן יודעות שאני רציני באמת אז אני מתכוון לכך." אמר חננאל בעצבנות.

" אנחנו יודעות טוב מאוד למה שאתה מתכוון, סוף סוף נחזור הביתה אל שנת 2017 , שובל יש לנו מכונת זמן שתקח אותנו היישר לירושלים." אמרה תובל באושר והיא הלכה לחבק את שובל ורק אחר כך את אביטל.

אחרי שהספרית סיימה לעשות תסרוקות לתובל , לאביטל ולשובל. שלושתן יצאו מחויכות מאוזן לאוזן , מסתכלות זו על זו בהלם.

" וואו, אני בהלם , איך הפוני יצא חמוד , בנות , מה דעתכן? אני מאוד מרוצה ממה שיצא , היי אביטל אל תתלהבי כל כך זה רק היה ברוח התקופה . הייתי צריכה איזה שינוי בתסרוקת. אני ממש מרגישה בעננים." הוסיפה תובל בחיוך עליז.

תובל ושובל הפנו את מבטן לעבר אביטל , שהיא יצאה ממש יפה עם הפוני. היא צבעה את שערה לבלונד.

" בייבי , ממש יפה לך בלונד.. והפוני ממש מתוק, מוסיף קצת לפנים שלך." אמר חננאל בחיוך והתקרב אליה ונתן לה נשיקה על השפתיים.

" נו , נלך?" שאלה תובל בחוסר סבלנות.

" בטח שנלך , כבר נמאס לי ממה שעשו לי בשנות התשעים האלה. איזה כיף , אנחנו חוזרים הביתה." קראה שובל וחייכה אל אביטל וחננאל.

חננאל , שובל אביטל ותובל יצאו מהמספרה , הם הלכו לחפש היכן הייתה מכונת הזמן.

בינתיים בדירתו של גבריאל דמתי, גבריאל ויחיאל ניסו להבין ביחד מה ניסה לגרום לו להיראות מגוחך באודישן שהוא לא עבר בגלל שהוא עשה צחוק מהבמאי הארגנטינאי והוא איים לחזור מיד לארגנטינה אחרי התקרית הלא נעימה שקרתה פה.

" אני חייב לברר את העניין הזה עד הסוף! מי גרם לכך שאני אראה ככה , כמו בדיחה בפני הבמאי הארגנטינאי ועוד שאני אעשה בושות לידו. כי אני באמת לא מבין מה קורה פה." שאל גבריאל והביט ביחיאל שהיה אובד עצות.

" תראה , כשאני אמצא את הבן אדם שבייש אותך כך, אני אעשה ממנו קציצות. מי יכול לעשות לך את זה? תגיד לי אתה עדיין חושב על אביטל הזאת , זאת היא שעשתה ממך צחוק ועוד המציאה שהיא מורה לספרדית שבאה מארגנטינה. הכול בא לך בגללה , בגלל הבחורה ששמה אפילו לא היה מוכר לך. אל תגיד לי שאתה עדיין.. מה אתה.." אמר יחיאל בבלבול.

" אני מה? לא , זה לא מה שאתה חושב. אביטל הזאת איננה מוכרת לי ואיתך הצדק אם היא בכלל המציאה את הסיפור הזה שהיא באה ללמד אותי ספרדית." אמר גבריאל בעצבנות , הוא התהלך מפה לשם ולא ידע מה להגיד.

" גבריאל , אל תדאג , אני הולך עכשיו לברר מי עשה לך את זה ושאני אמצא איתו את הדין כדי שהוא ילמד עם מי יש לו עסק." אמר יחיאל בכעס והלך משם עוד לפני שגבריאל יספיק להגיד משהו.

פאר לא הבחין ביחיאל , באותו הרגע הוא היה מאוד מאושר. הוא היה בטוח שהתפקיד הזה שלו עכשיו מאחר וגבריאל פישל באודישן שהיה אמור להכתיר אותו ככוכב.

" תגיד לי , אתה לא מתבייש בעצמך? ככה מתנהג חבר טוב?" שאל אותו יחיאל בעצבנות.

" זה היה מגיע לו , לגבריאל! הוא די הוכיח לכל העולם שהוא אידיוט גמור בכך שהוא עשה צחוק מול הבמאי הארגנטינאי ואתה יודע מה? התפקיד הזה שלי ואני אצליח באודישן שלי." הוסיף פאר בביטחון.