מכונת הזמן-פרק 26
אביטל וגבריאל המשיכו לעשות חזרות לאודישן שיערך ביום למחרת.
גבריאל היה לחוץ מאוד כי הבמאי שייבחן אותו הוא מישהו מארגנטינה.
" את מרגישה את זה , אביטל? אני מרגיש שאני קרוב מתמיד." קרא גבריאל בהתרגשות וחייך אליה.
" קרוב למה? למה אתה כל כך מתרגש?" שאלה אביטל בסקרנות.
" כי אני מרגישה שזו ההזדמנות הבלעדית ואני ממש חייב להצליח באודישן הזה." אמר גבריאל בהרהור וחייך לאביטל.
" אתה באמת תצליח. כל מה שנותר זה לקוות שמה שעשינו זה באמת מספיק." אמרה אביטל בקול.
" באמת תודה. כל מה שהייתי צריך קיבלתי ממך. את יודעת , אני מחכה כבר למחר שיבוא . " חשב גבריאל בקול.
" גם אני מחכה. רק מקווה שאתה באמת תזכור את הטקסט בעל פה. " אמרה אביטל בחיוך.
" זה לא הבעייה , אני אמצא כבר דרך איך להתגבר על הפחד." אמר גבריאל ונתן לאביטל נשיקה על השפתיים.
" אתה תתגבר , אני יודעת שאתה יכול ואני איתך גם אם תגיד שאתה לא יכול להגיד את המילים כמו שצריך, אני אהיה לצדך וביחד הכול יהיה כשורה." אמרה לו אביטל וחייכה בביישנות .
בינתיים שובל בילתה את הלילה האחרון עם האביב בגלידריה. שניהם חוו לילה מלא אהבה ביחד. "איך מצאתי אותך , תגידי לי! אני אף פעם לא הייתי מאושר ככה." אמר לה אביב וחייך.
" גם אני לא ככה, אני מודה על כל יום שהכרתי מישהו כמוך. אני רוצה להישאר כאן לנצח." אמרה שובל ולחייה האדימו כל כך. שלא היה לה מה לומר באותו הרגע.
שובל ואביב עשו אהבה אחד עם השני , פתאום הופיעו שם מעיין וחננאל.
" אני ממש מודאג לגבי אביטל , לאן היא נעלמה בימים האחרונים?" חשב חננאל בקול.
" תסלח לי אם אני אגיד לך את זה , החברה שלך אולי נמצאת עם החבר שלי לשעבר , גבריאל דמתי." קראה מעיין בעוקצנות.
" ואולי לא, יש לי רק דרך אחת לגלות את זה , אני הולך לחפש אותה. בינתיים תזמיני לעצמך גלידה או שייק." הוסיף חננאל בייאוש והלך לדרכו.
תובל וחננאל נפגשו, חננאל יצא במהרה לחפש היכן אביטל נמצאת.
" תגידי , תובל . את יודעת איפה אביטל נמצאת?" שאל אותה בעצבנות וציפה ממנה לתשובה.
" מה פתאום אתה עכשיו מעוניין לדעת איפה היא ? ואיפה החברה החדשה שלך , איבדת אותה?" שאלה תובל בציניות.
" את יכולה להיות לפעמים מצחיקה." אמר חננאל ברוגז אך לפני שהוא רצה להגיד מילה כלשהי , תובל המשיכה בדרכה ולא רצתה לדבר איתו בכלל.
" חכי רגע , תובל. עדיין לא ענית לי." התרגז חננאל.
למחרת בבוקר , אביטל נשארה לבדה בתוך דירתו , מצפה לבשורות טובות.
רק שהטקסט שאביטל לימדה את גבריאל העליב עד עמקי נשמתו את הבמאי הארגנטינאי שבא לבחון את גבריאל.
פאר ראה את זה וצחק. הוא שמח לאידו של גבריאל.
" איזה בידור , כל הכבוד גבריאל דמתי על שעשית צחוק מהבמאי הארגנטינאי הזה. נראה מה מעיין תגיד על זה." אמר פאר בחיוך מרושע וטפח לעצמו בשכם .
גבריאל ביה מבויש מפני הקרקס שעשה מעצמו , אסף את חפציו והלך משם.
תגובות (0)