"אחרי הכל זה אנחנו"-פרק 4
דריה המשיכה לבכות ולהתפרק, לאט, לאט היא התיישבה על הספה שעומדת בקצה של הסלון.
האווירה היתה מאוד מותחת כי רק רציתי את האמת , לא אוהבת שמותחים את הזמן , זה גורם לי להשתגע .
דריה אפילו לא הוציא אף מילה מהפה; אני מסתכלת אליה ומחכה לתשובה והיא עוד יותר בוכה, פתאום יש דפיקות דלת.
כולי אדומה כמו עגבניה שבדרך להתבשל וכאשר אני פותחת את הדלת ודריה מביטה מהצד מי זה מופיע סיימון.
יש להגיד שיש לו טיימיג לא טוב.
ג'יין:" כן?! מה עושה כאן?
סיימון:" היי אני סיימון ואת טרקת את הדלת בפנים , יש להגיד שאת חצופה ושאת נראת נחמדה במגבת ))".
ג'יין:" אני חייבת להגיד לך שאתה ממש מגעיל! טוב מה אתה רוצה ?
סיימון:" קודם כל באתי להביא לכן את השוקולד לכבוד , הדיירים החדשים ושנית תתני ליפה הזאת שמציצה מאחור את המטפחת , היא לא נראת במצב רוח טוב ))".
ג'יין: אתה יודע שזה לא נעים לחטט בעיניינים של אחרים? כי אם לא אז תדע ותודה.
אני מסתכלת אליו ורק רוצה לדחוף אותו מכאן!
סיימון:" ואת יודעת שזה לא נעים לטרוק את הדלת בפנים של האחרים ? כי אם לא אז תדעי גם את זה .
ג'יין:" בייי!!
דחפתי את סיימון מהבית בעצבים, ודריה החלה לדבר .
דריה:" ג'יין שמעי זה לא כמו שאת חושבת באמת… עוד היינו קטנים והיינו בתיכון זה השטויות של המתבגרים את יודעת ואני מתחרטת על כך."
ג'יין:"שטויות של מתבגרים ? את שומעת את עצמך? השטויות של המתבגרים שלך עלה ביוקר על החיים של עומר! את זה את יודעת ? רק שמסתבר שהוא בחיים לפי המכתב שמצאתי !
יש לך הסבר?! או שאני מנחשת שאת עדיין בקשר איתו ?"
הלכתי לחדר לישון אפילו לא רציתי שהיא תענה למרות שרציתי תשובה.
למאחרת בבוקר התעוררתי בעקבות בפעם העשירי צילצול של הטלפון שמתקשר אליי אדריאן המנהל של "לה קוליאר" (חברת בגדים בעיצוב של ג'יין וחברה של תצוגות אופנה).
ג'יין:"היי בוקר טוב משהו קרה ?"
אדריאן:"כןן את חייבת לבוא בעוד שעה לעבודה רוצים לעשות תצוגת אופנה בעוד כשבועיים , על הקולקצייה החדשה שלך! ואת חייבת להראות לי את החוברת הסקיצות שלך."
ג'יין:"אבל…"
אדריאן:"בלי אבל! אני מנסה להתפוס אותך כבר עשר פעם, טוב קדימה עוד שעה את במשרד ביי."
אני נזכרת שעשיתי בסך הכל שלושה סקיצות מפעם האחרונה, ואז מבינה שאני הולכת "להתאבד" בקרוב.
הלכתי לשטוף פנים להבין שזה לא חלום אלא מציאות.
הסתכלתי במראה במשך דקה וחצי ועשיתי לעצמי שיחת נפש , ושסיימתי ,לקחתי את החוברת הסקיצות שלי ויצאתי מהבית ואז שוב סיימון נתקל בי!
תגובות (0)