חולצה לבנה

אמא נכנסה לחדר שלי וישר פתחה את ארון הבגדים.
צעקתי עליה שאין לי חולצה לבנה ושאני לא הולכת עם בגדים לבנים.
היא אמרה שלא אכפת לה לצאת איתי לקנות בגדים, ואני הזכרתי את הפעם האחרונה שניסינו את זה.
אמא אמרה שהיא לא מאמינה בבגדים לבנים, כי כשהייתה ילדה אמרו לה שלבן זה לא פרקטי, אבל תמיד יש לה חולצה לבנה בשביל טקסים.
היום יש טקס, אני יודעת שיש.
יש טקס ואמא מדברת בו, מדברת על סבא.
וגם אחי הקטן יעמוד לידה, הם מדליקים משואה בטקס.
משואה לזכר הנופלים, ולכבוד משפחות השכול.
ואני?
אני הרי טינייג'רית, לא אמור להיות לי אכפת מאנשים.
ולמרות שלא אכפת, אני אלבש חולצה לבנה.
אמא כבר הלכה.