מכונת הזמן – פרק 22

" אתה לא שמח לראות אותי? חשבתי שתשמח." קראה אביטל בקול מופתע.
" אביטל?!! איזה יופי, טוב שחזרת. אני לא יודע איך ללמוד בלעדייך. בלי עזרתך אני אפס מאופס. תודה שחזרת , תודה!" קרא גבריאל בחיוך עליז ורץ אליה. הוא סובב אותה בזרועותיו ואז אמר : " חזרת אליי , לא איכזבת אותי. אז אומר.. שמעכשיו אנחנו גם נהיה יחד?" שאל גבריאל את אביטל בסקרנות.
אביטל הביטה בו בסקרנות , לקחה נשימה עמוקה ואז אמרה : " רשמית אני רוצה שאני ואתה נהיה זוג.. וגם חזרתי כי פחדתי לאכזב אותך וגם להגיד לך שאני רוצה להיות המורה שלך לספרדית שוב. " אמרה אביטל וחייכה אליו בביישנות.
" תודה , תודה. אני מבטיח שנהיה מאושרים כל החיים.. אפשר?" שאל גבריאל במבוכה.
" מה זאת אומרת " אפשר"? מאיפה חוסר הביטחון הזה נובע? בוודאי שכן , חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן.." אמרה אביטל וחייכה חיוך ביישני.
" לאיזה רגע?" שאל גבריאל את אביטל שוב כי הוא לא הבין אותה.
" נו , באמת. מה אני צריכה להסביר לך כל דבר? נו , למה אתה מחכה? תנשק אותי כבר!" פקדה עליו אביטל בחוסר סבלנות.
" וואו ," הוא אמר בחיוך והתקרב לאביטל ונישק אותה.
" טוב , חבר'ה . אני שמח שהכל הסתדר סוף סוף. ושאביטל חזרה ללמד אותך ספרדית." אמר יחיאל ברצינות תהומית.
לאחר מכן , הם התנתקו אחד מהשנייה. אביטל לא הפסיקה לחייך לרגע. גבריאל הביט בה בחיוך וליטף את שערה ברכות.
" וואו , כבר דמיינתי שבע פעמים ולא חשבתי שאהנה כל כך. אני רוצה עוד. תראי , אביטל נפרדתי ממעיין וכבר רציתי שאני ואת נהיה ביחד." אמר גבריאל בחיוך והדביק לה נשיקה על השפתיים.
" עוד לא סיפרתי לך , כי האמת שאני וחננאל נפרדנו בגלל שסיפרתי לי את האמת, יצאתי עם חננאל במשך חמש שנים. לא חשבתי שאגיד את זה ,אבל הזוגיות שלי איתו התפוררה. האמת שאף פעם לא הכרתי אותו. זיכיתי לראות את הפרצוף האמיתי שלו והאמת שהתאכזבתי ממנו. לכן לא יכולתי להמשיך להיות איתו יותר. הרגשתי כאילו אני מרמה את עצמי.." אמרה אביטל בחיוך עצוב.
" אביטל , זה טוב שנפרדת מחננאל, לא משנה איך תסתכלי על זה , הפרידה הזאת ממנו תעשה לך רק טוב. אני אומר לך. את יודעת כשראיתי שאת וחננאל התנשקתם מול הפרצוף שלי. אני לא אשקר. הרגשתי שהלב שלי נחצה לשניים. אני אגיד לך את האמת . חננאל היה כמו אבא שלך . הוא אהב רק לחנך אותך ולשמור עלייך כאילו את צריכה שומר ראש לכל מקום שאת הולכת אליו, אז הבנתי שהוא קצת השתלט עלייך." אמר גבריאל וחייך.
" זה בהחלט נכון , אני לא מבינה למה לא ראיתי את זה.." קראה אביטל בהרהור.
" אביטל , שננסה את זה שוב?" שאל גבריאל בחיוך שובב.
אביטל הנהנה וחייכה בביישנות . גבריאל התקרב אליה ונישק אותה ממושכות.
החבורה מירושלים נחתה בשנת 1991. חננאל היה נחוש בדעתו להחזיר אליו את אביטל בכל מחיר.
" אם לא נצליח לשכנע את אביטל לחזור אלייך?" הוסיפה תובל בנימה פסימית.
" אל תדברי שטויות , בוודאי שנצליח . אביטל צריכה להפסיק עם האובססיה ההרסנית הזאת לכוכב הפופ הזה גבריאל דמתי. תובי , את הבטחת לי שתנסי לעזור. אז את צריכה לגרום לאביטל לחזור אליי בהקדם." אמר חננאל והתבונן בה ממושכות.
" הבטחתי לך נכון, זה לא אומר שאני מחויבת גם לקיים." אמרה תובל בהרהור.
" את חייבת לנסות לפחות . אחרת , אני אשתגע לגמרי!" הוסיף חננאל בתסכול.
" צר לי , אבל אתה כבר משוגע." קראה תובל בחיוך שובב.
" חברים להירגע קצת , תראו בסוף איך אביטל חוזרת אליכם על הברכיים והפעם אנחנו לא נהיה שם כדי לעזור לה." הוסיפה שובל דרך נזיפה.
" ואם יקרה משהו בין אביטל לגבריאל? תנסה בכוח להיפרד ביניהם. אני מזכירה לך , חמוד שאביטל כבר לא ילדה והיא יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה. היא לא ילדה שצריכה לדווח לך לאן היא יוצאת בכל שעה." אמרה תובל בעוקצנות.
" תובל תיזהרי בדבריך . למה את אומרת ככה? לא יקרה כלום בין אביטל לגבריאל דמתי הדפקט הזה . אני בטוח שהיא לא תעשה לי כזה דבר!" הוסיף חננאל ביהירות.
" איך אתה יכול להיות בטוח כל כך?" שאלה אותו שובל בסקרנות.
" כי אני מכיר את אביטל כמו את כף ידי. אני יודע שהיא לא מסוגלת לבגוד בי." אמר בטון בטוח וחייך.
בדיוק כשהם הגיעו לגלידריה , מעיין הייתה שם במקרה.
חננאל הבחין שהיא בכתה והוא החליט לגשת אליה . " שלום שלום! מעיין , איך המרגש?" שאל אותה בחיוך.
" עדיף שלא תשאל אותי שאלות מוזרות. האמת שאין לי חשק לראות אף אחד אז תלך כאילו לא ראית שאני פה , בסדר?" אמרה מעיין ברוגז.
" מה קרה לך? אה אני יודע , נעשית מפורסמת בזכות בן הזוג שלך גבריאל?" שאל אותה חננאל בציניות.
" זה לא מצחיק בכלל מה שאמרת. אם אתה רוצה לדעת באמת , אז אני וגבריאל נפרדנו. אין לנו מה לעשות ביחד יותר." הוסיפה מעיין בתסכול.
" טוב , בואי נעשה דבר כזה: כיוון ששנינו עוברים את אותו הדבר. אז חשבתי שבתור נקמה באביטל , אני אנשק אותך. מה דעתך?" אמר חננאל בחיוך.
" זה נראה לי בסדר. למרות שאני וגבריאל כבר לא ביחד. אז אני אתנשק איתך על בטוח?" שאלה מעיין בחוסר ביטחון.
" כן , זה מה שהצעתי לך . כדי לנקום באביטל ובגבריאל. " אמר לה . חננאל התקרב אליה ונישק אותה באריכות.
תובל ושובל ישבו בקרבת מקום וראו אותם מתנשקים.
" חננאל מנשק את מעיין בתור נקמה ? זה מגעיל . " העוותה תובל את פניה בגועל.
" כן , זה באמת מגעיל. תראי את השייק שלך , הוא נשפך." הוסיפה שובל בעצבנות.