מלאך אינטרסנט
תמיד אמרו לי שאני תמימה, שאני מלאך קטן… ממבט ראשון אני באמת נראית ככה- אני ביישנית, אני מחייכת, שמחה לעזור אם צריך…
אבל מה אם גם שטן נראה ככה בהתחלה? אמרו לי את זה כל כך הרבה פעמים שאפילו אני התחלתי להאמין בכך, שאני ייצור טוב, הנה, ברגע זה תרמתי עשרה שקלים לאילם-חירש ברכבת… שילשום תרמתי לגרין-פיס 100 שקלים… הנה, גם המחברת שאני כותבת בה צוחקת לעומתי "את משהו..", כמה ציני.
אני עושה דברים טובים כדי שיעריכו אותי. למלאך אין אינטרסים. אני לא מלאך.
אבל אני רוצה להאמין שאני יכולה להיות טובה, הרי השתניתי כל כך הרבה פעמים… כל כך הרבה שאני לא בטוחה מי אני בכלל. אבל כשאני יושבת על חוף הים, טובלת את אצבעותיי במים החמימים, מקשיבה לגלים מתנפצים על החול… הנשמה שלי, האני שלי מתמלא, אני יכולה להרגיש את עצמי ככה. הפכתי לכזאת מחוספסת ששום דבר לא נוגע בי יותר. צדפה ריקה על החול.
אבל הוא היה אומר שחיים גודלים על הגופות שבחוץ, אז אולי גם הגופה שלי יכולה עוד להתמלא בחיים. אני לא מאבדת תקווה. אני פשוט מאוכזבת מעצמי, מותר לי, לא?
לפעמים דברים עוד נוגעים בי. לחן טוב עוד גורם לי לבכות כמו ילדה. העלים הירוקים על העצים בדרך לעבודה עוד גורמים לעיניי לנצנץ.
רישיון לכנפיים דורש הרבה עבודה, אני אנסה להחזיר לך את המלאך שהכרת, כי אולי אני מלאך…
אבל מלאך שנפל.
תגובות (0)