חרדות יש

במקומות גדולים עם אנשים קטנים
נהייה לי צפוף וחנוק
כולם מדברים צוהלים ושרים
ואני, כמו צופה מבחוץ,
יש לי אנשים שאיתי מדברים
כאילו היו חברים
אך אני אשתוק ולא אדבר
מפחד מקולות הזרים.

בקהל רב מאוד של כאלפי אנשים
אוכל לצעוק בחוזקה
אך מי ידע או ירצה להקשיב
לקול הזעקה הצרודה?
הרי כולם מדברים
עסוקים בעצמם
בבעיות שלהם,
ומי ירים את הראש יסתכל מסביב
לראות את הקהל השלם?

אני לא אדבר מול רבים
אנסה שגם לא לאכול
לא אצעק או אגלגל את עיניי
לא אצחק בקול
אנסה להתחבא מאחורי השכבות
שניסיתי כלכך להקים
אנסה להתחבא מאחורי אנשים
שתמיד ישארו לי זרים.