מילים ברוח
ובעודי פתוחת ידיים
ספגתי את ריחות העולם–
וכשביקש את שמי לדעת
התכסיתי בשמיכת עלים
מתקלפים מעצים כה גבוהים
ששאלתי אם בלעו את לילות הכוכבים.
ולא הלמו השאלות
שלי או שלהם
כבר לא ידעתי כמה
היינו מציצים אל תוך קליפות קלופות
דומות קצת לנו
צפות ברוח
וחושפות איזו עין
או שפה שמוטה–
צורה יפה לכתוב קיום
או שמא מה.
תגובות (1)
שממה