בקיצור, תחזרי

אני מוכן להודות, הצלחת להתל בי. לא כי היית טובה, אולי דווקא כי היית לא. סתם עוד מניאקית שחושבת שהיא מיוחדת, אבל משהו בך גרם לי לאבד את השפיות שלי, ודרכך הצלחתי לראות את העולם ממשקפיים קצת פגומות, לראות עולם מעבר, כמו שאהבת להגיד. להסתכל לאנשים עמוק בלבן של העיניים, ולפעמים אפילו לראות את הנפש. ואת היית בשבילי עולם ומלאו, תעלומה שקצת התייאשתי לפתור כשבחרת ללכת. ואולי בגלל זה מתחתי את הגבולות איתך, כדי לבדוק עד כמה את תלויה בי. ולא הבנתי שאני זה שתלוי על חבל דק, רק מחכה שתבואי ותהרגי אותי עם האהבה הזאת שהייתה בך.איתך הייתי מוכן להפסיק לנשום. אבל לפעמים הפחידה אותי העובדה שאת לא מפחדת מכלום, יכולה להכיל בעצמך את כל מה שיגלגלו לך החיים המסריחים האלה, והרגשתי החלש. שנאתי שכל החיים שלך עשית מה בזין, ולאף אחד לא באמת היה מספיק אכפת ממך כדי להגיד, "את ילדה טובה, למה להרוס?" ולהרוס את יודעת, מעולה בזה. דאגת להרוס כל תא ותא בריא במוח שלך, הכאבת לעצמך גם כשלא התכוונת. ואיכשהו תמיד הכל היה נגמר בך, בך ובחרדות הפנימיות המזדיינות שלך. בהתמכרות שלך לכל דבר שיעשה לך רע, כולל אליי. אהבתי שהיית כמעט שבויה לי, שאהבת אותי עד כאב והיית מוכנה להכל, כשאני לא הייתי מוכן לכלום. עדיין לא מוכן להיפגע. מזוכיסטית. ואיכשהו חשבתי שאני יוכל לתקן אותך, לגרום לך להאמין שאת מדהימה. אבל תמיד היית משאירה בי טעם של עוד עד שלא ידעתי אם אני רוצה עוד מזה. הייתי מסתכל עלייך ולא מבין, את יצירת מופת או הרס עצמי? אבל קצת חשוך לי מאז שגרמתי לך ללכת, והחיוך שלך פתאום נמצא בכל מקום. אבל את כלכך רכה עדיין, פלסטלינה בידי העולם שעתיד לעשות בך כרצונו אם לא תלמדי לעמוד על שלך. אז למה לא נלחמת עליי? למה לא אמרת לי שבלעדיי את צריכה להזכיר לעצמך שאת עדיין חיה? כי אני עדיין מחכה לך, בפינה הקטנה שבנינו לעצמיינו רחוק מכולם, עדיין מחכה שתנצחי את עצמך. שתלמדי לאהוב אותי אהבה פשוטה יותר, בלי כל הטירוף שמסביב. כי החורף חזר, ותמיד היית אומרת שכולנו פגיעים יותר בחורף. ובמקום לקפוא אני מפשיר, לאט לאט שוכח אותך וזה משתק אותי מפחד. וכל גווני האפור האלה שצבעו לי את הנפש מתערבבים בי ואני פשוט מתגעגע, אלייך ולכל מה שידעתי או לא ידעתי אז על אהבה. בקיצור תחזרי אליי, שאני שונא ואוהב אותך לתמיד, בכל דמות שאת, אם לא כנראה אצטרך להרוג אותך, ולצאת קצת אגואיסט, כדי שתמיד אשאר האחרון שאיי פעם אהבת.