המלחמה התמידית עם עצמך

המודל שבראשך כמה היא יפה ורזה את רוצה להשתוות לה שגם את תוכלי ללבוש חולצות בטן בגאווה או שמלות קצרות כי הרגליים יהיו רזות,הבטן שטוחה והראש יהיה מורם. מה לא תעשי כדי להשתוות לה? תשפילי את עצמך מול המראה,תרגישי רגשות אשם כשאת אוכלת ואחר כך תגיעי למצב שאת מרעיבה את עצמך, את הולכת ודועכת מהעולם הזה רק כי את רוצה להיות יפה כמו ההיא שנמצאת בראשך ולא עוזבת אותך. "את מכוערת כי את לא רזה כמוני,את לא שווה ואף פעם לא תיהי שווה תפסיקי לנסות" המשפט הזה רודף אותך ואת לא מעזה לוותר על להראות לה כמה את מסוגלת להיות כמוה.
שוב עמדת על המשקל שנמצא אל מול המראה התלויה על הקיר,דמותך השתקפה ואת ראית את אותה דמות עלובה ומכוערת וראשה מוטה מטה. ראית את המספרים משתנים ומשתנים על המשקל ורעדת מפחד לא רצית לראות את המספר שקובע מי את.
ופתאום הופיע המספר הגורלי וירדת קילו לשמחתך באותו הרגע. וכל יום נשקלת ומספר הקילוגרמים שירדת הכפיל את עצמו..
איך נעלמת ילדה קטנה? איך נכנעת למודל שבראשך?
את יפה, קשה לי לראות אותך בוכה את נלחמת לשרוד אני רואה את זה בעיינים שלך. אני לא רגיל לראות אותך עם פנים חיוורות וזונדה ובמקום כזה,בבית חולים.