שונאת אותך

"אני שונאת אותך!" אמרה "שונאת אותך שונאת אותך שונאת אותך!" המשיכה ודחפה אותי בידיה, מנסה להפיל אותי. לא היה לי מה לומר להגנתי, היא צדקה, אז פשוט עמדתי שם וחיכיתי.
בהתחלה זה שלא הגבתי רק הכעיס אותה יותר, אבל לבסוף היא נרגעה והתישבה בהנחה על הספה שעמדה מאחוריה. דמעות זלגו על לחיה וטיפטפו על חולצתה. התעלמתי מהן, הכרתי אותה מספיק בשביל לדעת שהיא לא אוהבת שמתייחסים לבכי שלה.
"למה?" היא שאלה
לא עניתי, היא כבר שנאה אותי מספיק.