אבן האהבה

ירדתי אל מעמקי הבאר,
לבדוק כמה עניינים ואת נפשי לשחרר.
היה שם חשוך, היה שם קר,
ולמי הבאר היה טעם מר.

רציתי לצאת, אבל לא יכולתי,
אז לפחות אנצל את המצב אליו נקרתי.
התחלתי לתור את המים העכורים,
ושם דליתי כמה אבנים.

אבן אחת של שקר, אחת של אמת,
באחת אני חי ובאחת מת.
אבן של פחד ואבן של עצב,
אבן של שכחה ואבן של רקב.

רציתי את אותן אבנים לשכוח,
אך מהן לא יכולתי לברוח.
מאז נושא אני אותן בנפשי,
לכל מקום הולכות הן איתי.

אך רק על אבן אחת אני שמח,
מאמץ אותה ללבי ולעולם לא שוכח.
על אבן האהבה אני מדבר,
אותה מצאתי במעמקי הבאר.