מכונת הזמן – פרק 1 חלק 2

" אני רוצה לפנות שוב אל סבא שלי יחיאל שנתן לי את ברכת הדרך ואת הרשות להכין את הסרט הזה על גבריאל דמתי. תודה רבה לכולכם שבאתם ובואו ברשותכם נצפה בסרט. אז לא אחפור יותר מדיי , אני מאחלת לכם צפייה נעימה." אמרה אביטל בחיוך וירדה מהבמה , חננאל קם ממקומו וניגש לעברה כדי לחבק אותה.
" היית נהדרת , חיים שלי! איך את? עדיין מתרגשת?" שאל חננאל וחייך אליה.
" איך אפשר שלא.. חנן , זו הזדמנות בלעדית שלא התכוונתי לפספס. נהניתי מכל הפרויקט המבורך הזה ואני ממש להוטה להכיר את גבריאל דמתי מקרוב." הוסיפה אביטל בהתרגשות.
אביטל הלכה לשבת ליד חננאל , תובל ושובל חייכו אליה.
" וואי , אביטלי. היית מצוינת , איך היה הנאום?" שאלה תובל בסקרנות.
" קצת היה מלחיץ בהתחלה , אבל העיקר שאנחנו אחרי זה , לא ככה , תובלי?" אמרה אביטל בהתרגשות.
" אני מאוד שמחה בשבילך ובשביל חננאל שהסרט הצליח ושימשיך להצליח , שירבו כמותך בישראל." הוסיפה שובל בחיוך שובב והתיישבה לצפות בסרט שעשה את החברה הכי טובה שלה מפורסמת.
אביטל צפתה בסרט כשהיא כל כולה נרגשת.
היא ראתה את סבא שלה ואותה מתהלכים בדירתו של גבריאל דמתי, כוכב הפופ שמת עוד לפני נולדה.
היא לא הבינה בעצמה למה היא בוכה עכשיו.
הרי היא ראתה את הסרט הזה עוד לפני שהוקרן בהצגת בכורה מול אלפי צופים נלהבים.
חננאל בקושי יכול לנחם אותה.
" בייב, אל תבכי . תזכרי ששנינו ישבנו באותו הלילה שלפני ההקרנה וראינו את הקטע שבו מראים אותך ואת סבא שלך יחיאל נכנסים לתוך הדירה של גבריאל דמתי , מה אני אפילו לא מצליח להזיל אף לא דמעה. מה קרה לך ? למה את נשברת דווקא כשהסרט הדקומנטרי שעזרתי לך להכין הצליח.?" שאל בקול רך וליטף את שערה קלות.
" לא יודעת להסביר לך , חנן .. אני פשוט מרגישה שהסרט שעשינו על גבריאל דמתי אמיתי לגמרי, אז אני בסך הכול מתרגשת.." אמרה אביטל ברצינות תהומית.
" אני מבין אותך , חיים שלי. זה נורמלי לגמרי. להתרגש זה טוב." אמר לה וחייך.
" כן, אתה חושב שזה טוב?" הוסיפה אביטל בחיוך וחננאל הנהן בראשו לאות חיוב.
כשהקרנת הבכורה הגיעה לסיומה , אביטל אמרה תודה בשם סבא שלה יחיאל . היא הזמינה אותו לעלות לבמה בשביל להגיד לו תודה באופן אישי.
" אביטל, היה נהדר. עוד לא ראיתי סרט כזה מדויק על תגלית ישנה שאני בעצמי גיליתי בשנות התשעים. את יודעת , היית נפלאה. תודה לך שהחיית את גבריאל דמתי כמו שהוא היה, שמח ואנגרטי כפי שהיה." הוסיף יחיאל בהתרגשות וחייך לעבר אביטל.
" אתה יכול לומר לי למה הוא נמצא מת בדירתו ? אני צריכה לשמוע את האמת ממך." הסתקרנה אביטל פתאום.
" אני לא רוצה לדבר על זה , אמרתי מאז שקרה המקרה הנורא הזה אני לא רוצה לחזור לדבר על זה! מבחינתי הדבר הארור הזה נותר מאחוריי, ועכשיו אני מבקש ממך לא להמשיך לדבר על כך." הוסיף יחיאל בכעס והמשיך לדרכו .
לאחר מכן , שובל נפרדה מתובל , שחזרה בגפה אל דירתו של ארוסה.
אביטל וחננאל חזרו לחדר במלון , אביטל הייתה סחוטה מעייפות.
אביטל קמה למחרת בבוקר לצד חננאל , שהחזיק בידו מעטפה ללא נמען עליה . אביטל התבוננה בו בסקרנות יתרה.
" בייב , את רואה את המעטפה הזו? את יודעת מה יש בתוכה? נחשי מה! קיבלתי את התפקיד הראשי במחזמר " זהבה ושלושת הדובים!" תזכרי טוב טוב את ההצגה הזאת כי היא רק תעשה אותי מפורסם." אמר חננאל בהתלהבות.
" איזה יופי ,חנן . אני מאוד שמחה בשבילך . סוף סוף קיבלת תפקיד שחלמת עליו , אתה לא חושב?" קראה אביטל בעליצות וצחקה כאשר חננאל דגדג אותה ברגליים.
" כן , כן , תצחקי כמה שאת רוצה. אבל את לא מבינה כמה אני רוצה את התפקיד הזה! אני אעשה הכול בשביל להצליח , רק תזכרי מי גילה אותך." אמר לה וצחק , הוא נשק לה במצחה.
" חננאל , תפקיד כזה יש רק פעם אחת בחיים! אם לא עכשיו – אימתי?" ניסתה אביטל לעודד את חננאל הלחוץ.
" יאללה , אני צריכה להתארגן. יש לי הרבה דברים להספיק היום!" הוסיפה אביטל במסתוריות.
חננאל הפנה את מבטו לעברה . לאן היא ממהרת?
אביטל החליטה שלמרות שסבא שלה אמר לה לא לעשות שום דבר בנוגע לגבריאל דמתי. היא קיבלה החלטה שהיא תגלה את האמת לבדה. היא התלבשה ואפילו לא אמרה לחננאל שלום לפני שהיא יוצאת כי היא ידעה שהוא לא היה מסכים לה לנסוע לבדה בזמן.