life_in_darkness
זהו הסיפור הראשון שכתבתי אחרי תקופה מאוד ארוכה שלא כתבתי שום דבר. אני מקווה מאוד שתאהבו את זה, ותכתבו לי בתגובות מה אתם רוצים שאני אשנה ואפשר בסגנון הכתיבה שלי.

אהבה כואבת

life_in_darkness 14/03/2018 537 צפיות אין תגובות
זהו הסיפור הראשון שכתבתי אחרי תקופה מאוד ארוכה שלא כתבתי שום דבר. אני מקווה מאוד שתאהבו את זה, ותכתבו לי בתגובות מה אתם רוצים שאני אשנה ואפשר בסגנון הכתיבה שלי.

ההתחלה + פרק 1

הקדמה:

אור- ילדה בת 15 שבקרוב יהיה לה יום הולדת 16, תלמידה בכיתה י שגרה בירושלים. שטנית עם עניים ירוקות מטר שישים ולא הכי רזה בעולם אבל מחשיבים אותה כמשהו. אוהבת מידי פעם לשתות, כל פעם התקופה שהיא מעשנת סיגריות ומפסיקה.

ניקול- החברה הכי טובה של אור כרגע. בת 15 גם תלמידה בכיתה י מירושלים. בלונדינית עם עיניים כחולות גם היא מטר שישים. מהילדות האלה שכולם מתחילים איתה כי היא ממש יפה. ילדה טובה לא שותה ולא מעשנת.

איתי- ילד מהשכבה של אור וניקול שהן אף פעם לא היו איתו בקשר ממש טוב עד השנה האחרונה. ילד יפה, גבוה עם עיניים חומות שיער חום ושחום. אוהב לשתות ושותה המון, מעשן סיגריות.

פרק 1:

נקודת מבט של אור:
קמתי לבית ספר ב7 כמו תמיד בתקווה לא לאחר לפחות היום.
אני ילדה שתמיד מאחרת לבית ספר כי ממש קשה לה לקום אז יוצא אני מגיעה ממש מאוחר תמיד.
קמתי לעוד יום רגיל התחלתי להתארגן שמתי חולצה לבנה של בית ספר, ג'קט סגול חציל, טייץ שחור ונעליים לבנות. התאפרתי ממש בזריזות ויצאתי.
הגעתי לבית ספר לא היה משהו מעניין, עוד יום רגיל.
בסוף היום הלכתי לתחנה שלי עם איתי וניקול ואז ניקול הלכה לבית כי הבית שלה היה ממש קרוב אז נשארתי לבד עם איתי. כשהיינו בדרך כל אחד לבית דיברנו.
"אור, אולי תבואי עכשיו לשכונה שלי נשב קצת כמה חברים" איתי אמר לי ובהתחלה לא רציתי כי ידעתי שלא יהיו שם בנות ואני לא ילדה שאוהבת להיות רק עם בנים בלי בנות בכלל.
"אני צריכה ללכת היום לחדר כושר עם ניקול ולא נעים לי לדפו' לה ברז" אמרתי לו כתירוץ למרות שבאמת היינו צריכות ללכת לחדר כושר.
"אז תגיד לניקול לבוא גם ואז מפה תחתכו לחדכ" הוא ממש התעקש שנבוא.
אז פשוט התקשרתי לניקול ואמרתי לה לבוא לשכונה והיא אמרה לי שסבבה היא תתארגן ותבוא.
באנו לבית שלו הלכנו לחדר שלו דיברנו, עשינו צחוקים. באותו היום גם הכרתי את אמא שלו והיא הייתה ממש חמודה.
יצאנו לפארק ונפגשנו שם עם עוד שלושה בנים. לאחד קראו אופק, לשני עומר, ולשלישי תומר.
( תומר- הוא לומד איתנו גם בשכבה בן 16 יחסית גבוה אבל שמנמן. יש לו שיער שחור ועור שחום. מעשן סיגריות. )
בהתחלה לא הרגשתי בנוח כי לא באמת הכרתי אף פעם את אופק עומר ותומר רק את איתי הכרתי שם באמת.
אחרי חצי שעה בערך גם ניקול באה, ישבנו דיברנו ואז בסביבות ה4 הלכנו לבית שלי ומשם לחדכ.
כשהגענו לחדכ פגשנו שם את איתי בגלל שהוא היה איתנו באותו החדר כושר ואז הוא שוב פעם אמר לנו לבוא לשבת בשכונה שלו ואמרנו שאין לנו בעיה.
כשהגענו לשם אחרי האימון והלכנו לאותו בפארק וראינו שם ילדים אחרים שגם איתנו בשכבה.
( יובל- בן 16, טיפה יותר גבוה מאור. ילד יפה, שיער חום שצבוע לשטני, עיניים חומות ועור בהיר. גם מעשן סיגריות.
טל- בן 16, בגובה של איתי, עור שחום שיער שחור ועיניים חומות. מעשן.
עידו- בן 16, בגובה של תומר, שיער שחור עיניים חומות ועור שחום. לא מעשן.)
ישבנו על ספסלים שיש בפארק ואז יובל הוציא סיגריות.
"וואי יובל מה הסיכויים שאתה מביא לי סיגריה" ישר אמרתי לו שרגע שראיתי אצלו את הקופסא כי הייתי בתקופה שחזרתי לעשן.
"מה ממתי את מעשנת?" יובל שאל אותי בהלם.
"אני כל פעם מפסיקה וחוזרת ועכשיו זאת התקופה שחזרתי" אמרתי לו והוא הביא לי סיגריה.
המשכנו לשבת ולעשות צחוקים. אחרי שהלכתי הבנתי שהם לא ילדים יצורים כמו שחשבתי תמיד בגלל שהם היו בכיתה שלרוב מסתובבים עם עצמם ולא עם השכבה.
מאותו היום אני וניקול התחלנו לבוא לשם כל הזמן.
כעבור שבועיים:
התחילה חופשת פסח! סוף סוף כמה חיכיתי לרגע הזה נמאס לי כבר מבית ספר ורק ללמוד כל היום.
זה היה היום הרביעי של חופשת פסח, כל היום אני וניקול היינו עם כל החברים ואז בערב עלה לנו רעיון של לשתות אבל אף אחד לא זרם איתנו חוץ מאיתי ויובל. אז סיכמנו ששותים ארבעתינו באותו היום.
אני וניקול כל אחת חזרה לבית שלה החליפה לבגדים חמים ויצאנו.
בהתחלה היינו אצל יובל ואז לקחנו בקבוק וודקה והלכנו לשבת באיזה פארק נטוש. התחלנו לשתות, שתינו ממש הרבה ואז אני ויובל הלכנו להביא עוד וודקה מהבית שלו וכל הדרך צחקנו וממש התחברנו באותו היום.
חזרנו אליהם המשכנו לשתות…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך