בן אלמוות

פעם חשבתי שהמוות הוא רע.
רציתי לחיות לנצח.
לא לאבד את נעורי, לראות את כל נכדי ונכדיהם של נכדי.
אבל הבנתי, שאם חיים לנצח, לעולם לא נמות.
לא תהיה לנו מטרה לחיות למענה, כל הנצח שנחיה.
לא נוכל לסבול את מות קרובינו, וחברינו.
לא נוכל להאמין בדברים, כי כל החיים שלנו ילמדו אותנו.
לא נוכל לשמור את קיומינו בסוד.
להיות בן אלמוות? אני מעדיפה שלא.
אולי אנשים חולמים לא למות, לחיות לעד, עם אהבת חייהם.
אבל הכל יהיה משעמם כעבור כמה מאות שנים.
תאמינו לי, אני בן אלמוות.
ממני,
דרו סימפן, בן אלמוות.