מונולוג – להמשיך?

מה גורם לך להמשיך?
אם זה מרסק אותך בכל לילה שכל המחשבות מנטרות במקום הכבשים בשינה, מה גורם לי להמשיך? אני פשוט לא יכולה לשלוט בזה.
זה קורה כבר מעצמו. ובכל בוקר שקמה ליום חדש ותמיד מזכירה לעצמי פשוט להיות אני ולא אף אחד אחר הכל נמחק מהרגע שאני טורקת את הדלת.
לפעמים אני מחפשת סיבות לך.. לפעמים.. לפעמים אני מדמיינת שאני שחקנית ושהעולם שבחוץ הוא בסך הכל חלק מתפאורה של הפקה יוצאת מן הכלל.
או שאולי אני סוכנת חשאית שיוצאת למשימה ארוכת טווח במטרה לחשוף את כל החברים שחשבו שמכירים אותי באמת. אבל כל אלה רק תירוצים. גם הפחד להחשף הוא תירוץ. כשהפחד מניע אותנו לעשות משהו אנחנו עושים אותו וכשהוא מניע אותנו לא לעשות אנחנו בכל זאת עושים אותו וכשהוא מניע אותנו לא לעשות אנחנו בכל זאת עושים כדי לגבור עליו.
אז למה אני לא מתגברת עליו? כי אני מפחדת? אז זה שגוי לפחד?