פרק 2
ינון סידר את החפצים שלו על המדף והפנה את מבטו לעבר יותם, החבר החדש שאיתו חלק את החדר בישיבה.
הוא הזיז את מזוודתו הצידה ופתח את החלון כדי שטיפה אוויר יכנס לתוכו.
" נעים לי מאוד , אני יותם. ואתה? מה השם שלך?" שאל יותם בסקרנות.
ינון מיקד את מבטו לרגע ארוך , הוא חייך חיוך נבוך. " אני ינון. ינון בן שמעון." הוסיף במבוכה ומשך בכתפו.
" יינון , שם יפה." יותם אמר בחיוך.
" תודה. אני מקווה שנוכל להיות חברים." אמר יינון וחייך אליו.
" אנחנו כבר חברים מעכשיו. אז אתה חדש בישיבה?" שאל יותם בסקרנות.
" כן , זה היום הראשון שלי בלימודים. תודה על ההכנסת האורחים שנתת לי. תגיד , אפרופו יום ראשון שלי בלימודים ובפנימייה הזאת , יש כאן בחדר חיבור לחשמל?" שאל יינון בטון ענייני והביט על יותם במבט בוחן.
" לא ידעת שמלכתחילה אסור לך להכניס לפה מחשב נייד. מי שעובר על האיסור הזה מסולק מהישיבה לצמיתות!" הוסיף יותם בטון יבש .
יינון שתק מפני שלא היה לו מה לומר.
הוא החביא את המחשב נייד שלו בתוך הארון כדי שלא יגלו שהוא מתכתב איתי.
יינון התבונן סביבו , לקח נשימה עמוקה ואז אמר : " אני צריך להיות כנה איתך. אם אתה חבר טוב שלי. אתה צריך לדעת לשמור סודות. אני מתכתב עם מישהי כבר חודשים ואני רוצה להיפגש איתה ." אמר יינון והביט על יותם לרגע כי הוא הרגיש ספק בכך שהוא סיפר לו.
בינתיים ניצלתי את הזמן כדי להסתובב בפנימייה , ומכל עבר ראיתי חבורת בנות צוחקות. תהיתי בתוך תוכי על מה הן צוחקות.
הן המשיכו בשלהן והמשכתי להסתובב סביב עצמי.
הטלפון הנייד שלי צלצל בלי הפסקה וקיבלתי הודעה חדשה מיינון. " היי , את פנויה? אני רוצה לדעת אם אנחנו יכולים להיפגש! את מעוניינת? אני כבר מסוקרן לדעת איך את נראית. ואני כבר לא יכול לחכות. מה איתך? את לא רוצה להיפגש?" קראתי את כל ההודעה ברגל אחת והייתי חייבת להודות. שאני ממש מעוניינת להיפגש איתו. עם יינון.
כי הרי אני באמת לא יודעת איך הוא נראה.
במקום לענות שכן , אני תוהה עם עצמי האם יש אפשרות כזאת שאצא מהפנימייה בשביל להיפגש איתו.
בעודי מתחבטת מה להשיב ליינון האם כן או לא?
אני מוצאת את עצמי מתלבטת האם בכלל שווה להיפגש איתו אם אנחנו ממשיכים להתכתב אחד עם השני.
תגידי שכן ואל תהיי כל כך ביישנית , מה יקרה אם תיפגשי איתו? מיהרתי לנזוף בעצמי.
תגובות (0)