פרק 1
ישבתי במכונית כמה דקות ספורות. מעתה זה יהיה מקומי החדש שבה אלמד בשנה הקרובה. הסתכלתי דרך החלון הפתוח בנוף שהשתרע לפניי. החבאתי בתא הקדמי את המחשב הנייד שלי. כבר חודשיים , שאני מכתבת עם יינון.
שמעתי את קולה של אימא שלי כמו מדבר אליי.
" את מוכנה?" היא שאלה. הבטתי בה בחיוך ושוב התבוננתי על מה שמחכה לי מעבר לפינה.
" כן ," הוספתי בביטחון וידי הושטה כמאליה לפתוח את הדלת. לרגע רציתי לבכות על הפרידה המתקרבת מאימי.
אבל הרמתי את ראשי ויצאתי מן המכונית שמחה מכפי שהייתי קודם . לא היה לי ספק שהולך להיות מעניין בפנימייה שלא כל כך רציתי להגיע אליה.
התקדמתי לעבר השער ובאותו הרגע רצתי לעבר השער הפתוח בשמחה מתפרצת.
אני בטוחה שאני הולכת לאהוב את המקום הזה. את פנימיית " נעימים". אני עדיין לא מכירה אף אחת כאן אבל באתי לכך בראש פתוח שאכיר חברות חדשות.
החזקתי את המחשב הנייד שלי בשתי ידיי ונכנסתי לבניין המגורים בלב פועם.
מסתכלת על חבורת בנות צוחקות ותוהה מה יהיה מקומי איתן. האם אני אהיה כמוהן יום אחד?
הבטתי אליהן מחויכת בעודי מתקדמת בצעדים גדולים לעבר בניין המגורים. גוררת אחריי את המזוודה הגדולה הענקית שלקחתי מן הבית.
מישהי בלונדינית , בעלת עיניים כחולות גדולות במיוחד, רדפה אחריי משום מה.
" היי , את ! את חדשה פה , נכון? " שאלה בחיוך שובב. לרגע הבטתי בה מבולבלת ולא הבנתי בכלל מה היא רוצה ממני.
" כן," עניתי בביישנות והפנתי את מבטי אליה.
" נעים מאוד שמי אלומה. ואת? איך קוראים לך?" שאלה בסקרנות.
" אני דנה. אלומה. זה היום הראשון שלי פה." אמרתי בחיוך והלכתי בעקבותיה.
" את יודעת כבר איפה החדר שלך?" שאלה אלומה שהייתה סקרנית במיוחד , " או שעדיין לא ידוע לך עם איזה שותפות את חולקת את החדר. חכי רגע פה. אני עוד שנייה חוזרת." הוסיפה אלומה בטון יבש. לבחורה הזאת יש הרבה ניסיון ממני כי זו כבר השנה השנייה שלה פה ושלי הפעם הראשונה .
הרגשתי כאילו אני עומדת במבחן באותם הרגעים.
הרגשתי כאילו מצאתי חברת אמת דווקא ביום הראשון ללימודים.
הטלפון הנייד שלי צלצל ובאותו הרגע קיבלתי הודעה מיינון : " אנחנו יכולים לדבר? מחכה לתשובה ממך , יינון.
הבטתי בהודעה שלה חיכיתי כל כך הרבה זמן והעיניים שלי נוצצות. בעודי מחכה לאלומה. כבר כמה דקות חלפו מאז ששמעתי אותה אומרת שזה ייקח רק כמה דקות.
והנה היא מתעכבת כבר המון זמן . הקלדתי הודעה ליינון וחייכתי לעצמי בשמחה.
ואז , אלומה הופיעה . " המנהלת אומרת שאת תהיי בחדר עם אלמוג , ורד ופנינית . אני הולכת לחדר. הבנות מחכות לי שם. את חושבת שתסתדרי בכוחות עצמך?" שאלה אלומה בטון מסוקרן.
" כן , תודה אלומה. אין לי מושג איך אני אודה לך . אני אפצה אותך , אני מבטיחה. " אמרתי בחיוך נבוך . עדיין עמדתי נטועה במקומי עיניי הביטו בה הולכת ונעלמת אי שם במעמקי המסדרון.
תגובות (0)