זאת אהבה בין אחים

החזקתי לו את הידיים ואמרתי לו שיסתכל לי בעיניים
"אני אשמור עליך, אני מבטיחה לך, אף אחד לא ירביץ לך יותר" אמרתי לו בשיא הביטחון, בידיעה שלא אתן שמשהו יקרה לו בטח שלא במשמרת שלי!
הוא הביט בי במבט עצוב ועם דמעות בעיניים "אני מפחד, את חייבת ללכת?" הוא שאל, וליבי הפסיק לפעום, לא הייתי מסוגלת להשאיר אותו ככה לבד, דמעות עמדו בעיניי ולא רציתי שיראה אותי בוכה, אני חייבת להיות חזקה לידו, שידע שמישהו שומר עליו, מישהו חזק.
"אני אחזור עוד שבועיים, מבטיחה, אם הם מרביצים לך תתקשר אליי"

*זה היה שנה שעברה*

*השנה*
שבוע קשה בבית, חתכתי אז נשלחתי הביתה עד שאקבל אישור פסיכאטרי לחזור לפנימייה.
זה יום שישי, אני בקומה למעלה מנקה, הוא קומה מתחתי רב עם אמא שלנו.
צלילי הצלפה נשמעו מלמטה אך לא הייתי בטוחה והמשכתי בניקיונות, הוא עלה בריצה עם דמעות בעייניו ויד על האוזן, ניגשתי עליו במהירות ושאלתי מה קרה, "אמא הצליפה בי עם מגבת ומשכה לי חזק באוזן", הראה לי את אוזנו האדומה והנפוחה, "תראה לי איפה היא הצליפה בך", הוא הצביעה על הישבן, "תוריד מכנסיים ותראה לי", פס אדום התנוסס לו על התחת.
"בוא לחדר שלי בבקשה" אמרתי לו והלכנו לחדר,
"אני מצטערת שלא באתי לעזור לך, אם הם מרביצים לך שוב תתקשר אליי", "אוקיי" הוא ענה.

*חזרתי לפנימייה*
היה לי קשה לחזור ולהשאיר אותו ככה, אסור לי להשאיר אותו לבד הם מרביצים לו!
הברזתי, בכיתי, צעקתי, התעצבנתי.
היה לי קשה לחזור!
אסור לו לגדול כמו שאני גדלתי, שהם תמיד הרביצו לי, מילה לא במקום, ציון לא טוב, סתם הם כועסים…
הכל הוביל לזה שהם הרביצו לי.
גדלתי ללא ביטחון, בתחושה שאני לא טובה ולא שווה, שאני חסרת כל ערך, שאסור לטעות ולהיכשל, שאם אמות זה לא ישנה לאף אחד כי אני עול על ההורים שלי!
זה הכל שקרים, באתי למקום שלימד אותי שכן מעניין מה אני חושבת, מותר לדבר, אסור להרביץ לי, אני חופשיה.
הוא לא צריך לעבור את זה הוא צריך לגדול בשקט
ואני בתור אחותו הגדולה צריכה לדאוג לזה.
הייתי קומה מעליו ולא עשיתי כלום, התאכזבתי מעצמי כי איכזבת אותו, הוא היה בטוח שאשמור עליו, ואני מנסה אבל זה לא הולך לי.
אני לא רוצה שהוא יחשוב שאחותו הגדולה רק מדברת ומדברת ולא עושה כלום! זה לא ככה.
אז אני אוותר על עצמי, על החופש שלי, על הטוב שלי, על הערכים שלמדתי, על להיות במקום שעושה לי טוב רק בשביל שהוא יוכל לגדול בשקט, אני אעזוב את הפנימייה כדי שהוא יוכל לקבל שמירה מלאה ממני.
אני אהרוס לעצמי את החיים ואחזור למקום שעושה לי רע, שמרביצים לי, ששם אני לא שווה כלום, בשביל לעזור לו, שהוא לא יגדל ככה.
כי זאת אהבה של אחים, אם הוא היה במקומי הוא היה עושה אותו דבר!
אני אוותר על הכל כדי שהוא יקבל הכל! זאת אהבה של אחים!