הכרית רכה מדי,
המזרן קשה מדי,
השמיכה חמה מדי
ומהחלון רואים רק עננים.
הדלת שוב חורקת,
נפתחת ונסגרת,
אמא באה רק ללחוש לילה טוב.
המחשבות רצות-רצות-רצות-רצות-מסתחררות
בראש
וזה עוד לילה רגיל,
שבו אי אפשר לישון.
יש לך כאן מוטיב שאפשר למשוך ליצירה ממש טובה.
שאנחנו לא מסופקים מהחיים שלנו ושהכל נראה יותר מידי או פחות מידי.
עם קצת עבודה על היצירה, אפשר להפוך אותה למשהו הרבה יותר עוצמתי מאשר טיוטה מהקופסא.
יש כאן איזה מוטיב של חוסר שקט וחוסר מעש של האדם הממוצע. אחרי שהוא רץ כל היום ממקום למקום, כל בסוף היום כשהוא כבר אמור לנוח, הוא עדיין רץ במחשבותיו.
נסי/ה לפתח את זה.
בהצלחה בהמשך, המעודדת.
תגובות (2)
יש לך כאן מוטיב שאפשר למשוך ליצירה ממש טובה.
שאנחנו לא מסופקים מהחיים שלנו ושהכל נראה יותר מידי או פחות מידי.
עם קצת עבודה על היצירה, אפשר להפוך אותה למשהו הרבה יותר עוצמתי מאשר טיוטה מהקופסא.
יש כאן איזה מוטיב של חוסר שקט וחוסר מעש של האדם הממוצע. אחרי שהוא רץ כל היום ממקום למקום, כל בסוף היום כשהוא כבר אמור לנוח, הוא עדיין רץ במחשבותיו.
נסי/ה לפתח את זה.
בהצלחה בהמשך, המעודדת.
אהבתי