"ובחרת בחיים"

אחר צהריים הרגיש שונה.
עשן הסיגריות כבר החניק.
עמוס עבר הרבה דברים קשים בחייו. המלחמה של לבנון השאירה טראומה שהיה יכול למלא רק עם העשן .
בדירה הריקה היה צליל קבוע של דממה, החשבון חשמל היה מונח על השולחן. הוא מאחר בתשלומים עוד הפעם.
אבל זה המעט שיכול להרשות לעצמו עם מה שקיבל .
הוא העריך את מה שנותנים לו כדרך חיים. אבל החרדה הקיומית הביאה לו לחץ על החזה.
פתח את הטלוויזיה לבריחה הקבועה שלו.
הוא שיחק כדורסל ברחובות כבר מגיל 9. הילדות הייתה מקום טוב להיות בו באותו רגע.
החברים למשחק שלו התבגרו .
היום הם צריכים להתמודד עם הקשיים שלהם.
אין משהו רע בזה. זה המחויבות שלהם בחיים הקשים האלה לדאוג לעצמם.
אבל הלחץ לא פסק.
עמוס לקח בספונטניות את הכדור והלך למגרש הישן.
זה היה מקום בריחה מצוין.
התחיל לזרוק ולהוריד חלודה.
לאט לאט המחשבות הפסיקו. .מה יותר פשוט מלהכניס כדור לסל.
אחרי כמה זמן נשמע צליל של פעמון . ילד כהה עור חבוש כיפה עמד והסתכל עליו משחק. כנראה שהוא היה שם יותר זמן מימה שעמוס חשב. הוא נראה מוטרד.
עמוס חייך לילד הצעיר ואמר "היי. אתה רוצה לשחק?"
הילד הביע תחושת תדהמה קלה והצטרף. הוא לא דיבר הרבה. נראה שהוא היה שקוע במחשבות בעצמו. אי אפשר להמעיט בצרות של אחרים.
וכך התחיל המשחק.
עמוס ישר זיהה שהילד בעל מוטוריקה מדהימה לגילו. ~הלוואי והייתי ככה בגילו~ חשב לעצמו.
הוא ידע- גם אם זה מעמקי ליבו, שהכדרור והגובה הנמוך יחסית לעמדה שלו גרמו לו ליפול בין הכיסאות.
עמוס היה קלעי ונשען על זה כי ידע שהכידרור שלו גרוע.
בלי קשר להחטאות ולאיכות המשחק, עמוס נהנה.
פתאום הוא ראה שהילד חושש.
"מה קרה? במצבים כאלה כשההגנה נותנת לך לזרוק אתה זורק".
"אני פוחד" אמר הילד בביישנות.
"מימה?" שאל עמוס.
"הסל גבוה ואתה עצום."
עמוס חייך.
"אתה יודע… כששיחקתי בבצפר הייתי מוקף באנשים עצומים בעצמי"
"מה?? אתה גבוה"
"נכון, אבל בכדורסל יש אנשים ענקיים. שיחקתי פעם מול אדם מעל 2 מטר"
עמוס חייך. הילד ששיחק מולו נמצא בליגה אחרת היום.
"2 מטר?? הוא בטח היה נראה מפחיד"
"אתה פוחד ממני?" שאל עמוס
"כן.." אמר הילד בכנות שמתאימה לילדים.
"בוא נעצור שניה ונשתה משהו"
אמר עמוס .
הוא לקח את בקבוק המים שהביא ומסר לו אותו.
"אתה יודע.. זה בסדר לפחד." הילד לא הבין.
"זה בסדר לפחד מאדם גדול עם זקן. אבל אתה תגדל בעצמך. חוץ מיזה אתה די טוב בעצמך.."
הילד לא האמין כל כך למה שאמר . כנראה שהחיים גם לא היו לטובתו, אז המשיך.
" אתה יותר טוב מימה שאתה חושב, אבל חשוב להאמין בעצמך"
"איך" שאל הילד
"בוא נתחיל מהקליעה שלך"
אחרי הסברים טכניים של כדורסל הזריקות של הילד פתאום נכנסו. הוא כל כך התלהב.
"רואה ,אתה יותר טוב מימה שאתה חושב"
עמוס הרהר והחליט להמשיך.
"אתה מבין" , אמר עמוס "אתה לא יודע אם הזריקה תיכנס או לא. לפעמים היא לא . גם זה בסדר. כל עוד תבטח בעצמך"
"כן?" שאל הילד "כמו בסרט ההוא?"
עמוס לא הבין על מה הוא מדבר אבל צחק
"בטח. עכשיו תשתחרר. זה רק משחק ואספר לך איך אתה יכול לחסל דרקון"