משרתת לתמיד – פרק 2
כשאביטל הביטה במראה כשמישל ונופר הציבו בפניה , היא לא הפסיקה להודות למישל שהלוותה לה את שמלת הבת מצווה שלה.
אביטל חייכה אליה ואמרה : " זה מאוד מקסים מצדך, תודה רבה. אני אחזיר לך טובה כשתצטרכי. " אמרה אביטל ברגשות תודה.
מישל ונופר ליוו את אביטל עד לפתח הדלת וכאשר היא יצאה , הם רקדו וחייכו כאילו הן היו מבסוטיות.
הן המתינו כדי לדעת האם משימתן הושלמה בהצלחה.
אביטל חיכתה וחיכתה , שם בקור העז אשר שרר בחוץ.
ואף אחד לא הגיע. אין סימן למסימיליאנו.
טוב, אני אחכה עוד קצת היא אמרה לעצמה בעידוד.
בסוף מישל ונופר שלחו לטלפון הנייד שלה אשר ענתה לחששות הכבדות שלה לכך שהוא באמת לא יגיע.
אביטל ידעה שדבר כזה יכול לקרות לה , היא חיכתה לפגישה כל כך הרבה.
בסוף היא יצאה מכך מאוכזבת מאוד וממש נשבר לה הלב בפעם הראשונה לגמרי.
וכאשר היא הגיעה חזרה לבית משפחת רוסמן בשעת לילה מאוחרת , מישל ונופר המתינו לבואה ואז שהן הבחינו שהיא התחילה לפרוץ בבכי תמרורים.
הן חייכו לעצמן כאילו זה היה בסדר שהן קיבלו מה שהן רצו : לראות את אביטל מושפלת עד עפר.
היא עלתה למעלה ושוב התלבשה בבגדי המשרתת, מבטה נפגש שתלוי על הארון.
היא שאלה את עצמה למה זה הגיע לה.
אוף , הדמעות האלה. למה הן מגיעות דווקא עכשיו?
תפסיקי לרחם על עצמך , פשוט תשכחי את מסימיליאנו לא שווה לסבול בגלל אהבה חד צדדית.
היא הייתה צריכה לדעת מראש שזה ייגמר רע. אז למה היא ציפתה שהיא אכן תיפגש איתו?
היא החליטה בו ברגע שלא משנה מה יקרה מעתה ואילך , היא חייבת לעזוב את העבודה הזאת כמשרתת במיידי.
תגובות (0)