החיים העליזים של מרתה

מרתה יושבת בבית .כבר כמה ימים שהיא שואלת את עצמה,איך הגיעה למצב,שהיא בליינית רצינית,יושבת ימים שלמים על הכורסא בסלון ונועצת את עיניה בסדרות מסדרות שונות.היא ,שאף פעם לא אהבה בכלל טלביזיה.מקסימום היתה נופלת על איזה סרט פעולה.והנה,עכשיו לפתע פתאם,כלום כבר לא מעניין אותה.היא יושבת וחושבת,מה בעצם קרה?
מרתה ,בחורה נאה,כבת ארבעים,גבוהת קומה ושיערה בהיר.עד לא מזמן עבדה בחנות טבע.מוכרת.אהבה את העבודה,אהבה את האנשים.הלקוחות היו באים,בשבילה,כי תמיד היתה נחמדה ונעימה ועזרה לכל אחד.אבל קרה משהו.הבוס שלה,התחיל להטריד אותה.היא היתה כנראה יותר מדי נחמדה והוא החליט שכנראה תהיה גם אליו קצת יותר נחמדה. זה היה במחסן.הוא הפתיע אותה ושלח ידיים.מרתה לא אהבה את זה.היא כעסה והתרגזה.
״לא הגזמת אלכס״?
אלכס צחק ויצא מהמחסן.אבל,את מרתה זה ממש לא הצחיק.כשזה חזר פעם אחרי פעם,היא אמרה לו שהיא עוזבת.בצורה כזאת היא לא מוכנה לעבוד.ואלכס שתק.אוקיי,אותו זה ממש לא מטריד. על כל עובדת כמו מרתה,הוא ימצא לפחות חמש.ומרתה באמת עזבה.
אבל אז הקונים,אותם הלקוחות המסורים של חנות הטבע ״רוז מרין״ עברו את הכביש והלכו למתחרים. ומרתה,היא ירדה העירה,מצאה עבודה חדשה,בחנות טבע של עדן בר,אבל בחנות החדשה,היה לה קשה להסתגל.אחרי זמן די ארוך שעבדה ב״רוז מרין״ היה לה קשה לבנות את מערכת היחסים עם הלקוחות ובעלי המקום.אז עכשיו היא נטלה לעצמה חופשה קצרה.חופשת הסתגלות,היא קוראת לזה.היא תחזור,היא מאמינה,עם כוחות מחודשים. היא מאמינה שמקרה כמו עם אלכס לא יחזור לעצמו.היא תעמיד כל אחד במקום,ואף אחד לא יקפוץ למסקנות שהיא קלה להשגה. ממש ממש לא. היא גם מקווה שבקרוב,היא תחזור לעצמה ותמשיך להיות מרתה המגניבה,השמחה והצוהלת,מסמר המסיבות,רוקדת ושרה,חיים עליזים ומאושרים ,הלואי היא מאחלת לעצמה.
אתמול בערב,אלכס התקשר.היא מיד זיהתה על הצג את הטלפון הארור שלו.רצתה לנתק.למה שתדבר איתו?הרס לה את החיים.אבל בכל זאת ענתה בקול יבש וענייני.
״מרתה,ערב טוב״אני רוצה לפצות אותך..אני מצטער,רוצה,רוצה שתחזרי לעבוד.
הלקוחות שואלים עלייך מבטיח שזה לא יחזור שנית.
ומרתה לוקחת נשימה עמוקה.אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.מה שהיה היה ואני לא יכולה להתעלם.אני עכשיו כבר עובדת במקום אחר.אני כבר לא אחזור.ואלכס אמר טוב.שיהיה לך בהצלחה וסגר.
למחרת כשהלכה לעבודה,הגיע זר פרחים ענק.
למרתה,סליחה.אלכס.