בית משלך

אל תחפשי מקום לשבת בו
כי הקרקע תמיד סופה,
לקרוס
תחת משקל הצללים המתרוצצים מול עינייך–
אהובך נחתך מסרט נע בדרכו
אלייך.
אהובך הפך לסרט נע
והוא מתגולל עד שאין מה לדעת–
הוא מעולם לא תכננן לגעת;
רק כמעט לתת לך לשכוח איפה את
כשאת לא רואה בקפלים של ורד
יותר מהקמטים של הלב הגוסס שלך
ממשיך איכשהו
לחפש;
רק לא לשבת.