לא יודעת
לא יודעת, הרגשה כזאת של חוסר כוחות, של אי תקווה, של קביעות. מרגיש שרק אני בעולם הזה שמרגישה ככה, ולאף אחד לא באמת אכפת, כי גם זה יעבור.
ואני יודעת שזה הכל בראש שלי, וברגע שאני משנה את הגישה, אני משיגה מה שאני רוצה, אני השולטת בחיים שלי. אבל היום.. היום זה לא היה ככה. היום זה היה אבוד. העתיד אבוד, ההווה אבוד וכל מה שקורה מסביבי, פשוט אבוד.
זה לא משנה עד כמה אני אדם חזק, מחושל, אני עדיין נשברת. כן, גם החזקים נופלים, אבל בשקט, בלי להשמיע ציוץ.
עכשיו אני יושבת וכותבת את זה באמצע הלילה, כשאני לא יודעת כלום, כשאני מרגישה חתיכת בשר שמתקיימת בעולם הזה, לא משהו מעבר.
מחר, או מחרתיים, או עוד פרק זמן לא ידוע, אני אסתכל אחורה ואצחק. כי זאת אני, האופי שלי, אני לא נותנת לעצמי להישאר למטה, אני מתרוממת ולומדת, ואף פעם לא תראו אותי פורשת מלהשיג מטרה שאני באמת רוצה.
תגובות (0)