אובי – פרק רביעי
אובי נזכרה שהתארסה ליהודי – אמריקאי , אירוסים שלא נתנו פרי. אירוסים שנכשלו בגלל שהיא עצמה עדיין חשבה על אבשלום ולא היה מקום בליבה למישהו אחר.
מאחר שהיא חשבה בתמימותה שהוא זכר את הבטחתו אליה ולא זנח אותה לטובת מישהי .
אחיה אלכסנדר נותר לבדו בארצות הברית כשהיא חשבה על כך שאביה לבד ולא היא לא יכלה לעזוב אותו כשהוא לבד בבית. מצבו של פישל החמיר מאז שהיא חזרה הביתה . לארץ ישראל.
אובי החזירה את המכתבים לתוך המגירה למרות רצונה החזק לקרוע אותם לגזרים.
היא לקחה נשימה ארוכה וחזרה למטבח. אולי כוס מיים יעזור לה במקצת עם שברון ליבה.
אך היא לא יכלה להפסיק על אבשלום. על כך שהוא לא חיכה לה והיה עם שרה אחותה גם אם היא לא הייתה בארץ ישראל. דברים רבים השתנו מאז חזרתה לארץ. ראשית הבית היה נראה כאילו התרחש חורבן בתוכו. שנית , אחותה הגדולה שרה התאבדה בגלל שלא יכלה לסבול את המכות האיומות. היא לא תיארה לעצמה שהבית שנפשה נקשרה בו נהרס עד היסוד.
אך היא אמורה להמשיך הלאה כשנודע לה על הרומן הסודי בין אבשלום לשרה.
בזכרה שכאשר היא רקדה איתו , היא לא הפסיקה לשלוח אליו מבטים מעריצים. תמיד שרה הייתה יודעת איך לתפוס את הגברים ובכוחה למשוך את תשומת ליבו של אבשלום למרות כשהיא אמרה לה מההתחלה שהם נחשבו עדיין למאורסים.
שום דבר לא הכין אותה להתמודדות מהסוג הזה.
פתאום היא נראתה בודדה וגלמודה מאי פעם. תחושת הבדידות הזאת שנדבקה בה באי רצון. ברבקה דבק רצון ללגום מהחיים ולהיות חזקה למרות שתמיד נחשבה לבחורה שקטה וביישנית. לעולם היא לא תהיה כמו שרה אחותה.
תמיד היא תהיה הבחורה הביישנית והשקטה שרק מחכה שירקדו אותה. שרק מחכה שהגברים יהלכו אליה. שרק מחכה שיתייחסו אליה כמו ילדה עדינה ומנומסת. שרק מחכה שיציעו לה נישואים. כל התכונות הללו שהיו בשרה , היא הייתה רוצה מאוד שיתחילו איתה גם.
בתוך ליבה , היא רצתה להיות כמו שרה.
היא ניגשה אל החדר שבו אביה פישל שכב חסר תזוזה וחולה יותר מתמיד.
" טעטע , איך אתה? התרצה כוס תה?" שאלה אובי בכאב והדמעות זלגו מעיניה התכולות.
" תודה , בתי יקרה שלי. אסתפק בכוס תה חם." אמר פישל בחולשה.
הדמעות נשרו מעיניה ללא הפסק. איך היא תשאיר את אביה החולה בתוך בית שעבר חורבן.
" אני אכין לך כוס תה חם , טעטע, הו , טעטע שלי!" הוסיפה אובי בחום והדמעות הרטיבו את חולצתה שלבשה לא מזמן.
תגובות (0)