פרידה כואבת והכרחית

חרש חרש פסעו השניים

צעדו שלובי ידיים

ידעו כי עוד דקה קצרצרה

יפרדו לתקופה ארוכה

הוא נוסע ללמוד רפואה באיטליה

היא נשארת כאן תלמד סיעוד במכללה

חייהם יגבו כסף רב לטלפונים

חייהם יגבו כסף רב לבולים, למכתבים

הוא נישק לה בהמון תשוקה וערגה

היא השיבה לו באותה אהבה

כיצד יוכלו לחיות אחד בלי השנייה

אלה החיים ולא תמיד הם שירה אדירה

הוא השתחרר בקושי ממנה מאהובתו

חיבוק אחרון ועוד נשיקה ביקשה המתוקה שלו

אתה לא תשכח אותי נכון אמרה ואותו ליטפה

הלוואי והייתי יכול לשכח אותך אך את בתוך הנשמה

התברגת בתוכה לא מתכוונת וטוב שכך לצאת לחופשה

אוהב אותך יפה שלי ומיהר ללכת לדרכו

היא נותרה על מקומה ובמבט אהבה ליוותה אותו

בהצלחה בלימודים שניכם כה חמודים ♥